Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including besomim options for havdala, the difference between ב”ה and בס”ד, davening maariv early without a minyan, and lighting candles before Tzeis on the first night of Shavuos.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
[1] ראה לקוטי מהרי”ח תחילת חודש סיון.
[2] בקיצור שו”ע סי’ ע סוס”ב אוסר ליחיד. וכן מבואר בשוע”ר סי’ צ ס”י, וכ”מ שם סי’ תלא ס”ו. אבל ראה פסקי תשובות סי’ רלה הע’ 8.
[3] בתנ”ך עם מנחת ש”י (מנטוא תק”ב) היא בתביר, וכן נראה בסדור שער השמים מהדורת תע”ז. לטעם התביר כאן יש ב’ או ג’ השלכות: א) הבית של ‘ביום’ תהא דגושה [מחמת ההפסק מן אות של אהו”י בסוף ‘המוכה’]; ב) ראוי להטעים תיבת “ביום” במרכא; ג) אין מקום למקף בין ‘ביום’ ל’המגפה’. אבל בב’ מהדורות הנ”ל, וכן בתורה תמימה, ‘המוכה’ מוטעמת בתביר, בית של ‘ביום’ היא דגושה, אבל ‘ביום’ היא מוקפת ל’המגפה’. וכן הוא בקריאות לב’ וה’ בסדור תהלת ה’. ר”מ שוסטרמן ע”ה קוראה בטעם תביר.
לאידך בכמה ספרים (דבק טוב, המבורג תקמ”ז1 דרך מסילה, פיורדא תר”א, תנ”ך קורן, תיקון ‘סימנים’) “המוכה” מוטעמת מירכא, והבית של “ביום” היא רפוי’, בלא טעם לעצמה, כ”א מוקפת ל’המגפה’.
בתיקון ברדיטשוב: ‘המוכה’ בתביר, אבל בית של ‘ביום’ היא רפוי’, היא מוטעמת במירכא, ‘ביום’ מוקפת ל’המגפה’. שאין בזה הגיון.
[4] ספרי במדבר כה, ה-ו.
[5] מצורף צילום דפוס קאפוסט תקצ”ב.
[6] בשוע”ר סי’ רצז ס”ג כתב להניח חתיכת מור. אבל המשנ”ב הוסיף גם ציפורן. ויש לעיין, כי המור ברכתו ‘בורא מיני בשמים’ בודאי, משא”כ הציפורן, שהוא משום ספק תבלין ספק עץ. במשנ”ב ציין לחיי אדם. וראה שם כלל סא:ד.
[7] בס’ אשי ישראל (לט:כב) מורה להתפלל מנחה פעמיים ואח”כ מוסף.
[8] ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ג פ”ג ע’ 18.
[9] מכתב כ”ק אדמו”ר זי”ע הנספח לשיחה שהופיעה ע”י מערכת לה”ק לפני כמה שנים.
לפלא דאשתמיטתיה דברי כ”ק אדה”ז בסימן עא סוף סעיף ב “ואף מי שנהג לעולם כחכמים יכול לסמוך על דברי רבי יהודה אפילו במוצאי שבת במקום איזה אונס שאי אפשר לו להתפלל בלילה”