Door in a Door: Does it Need a Mezuzah?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including lender telling a borrower about a fundraiser, Amen vs. Brich Hu, Mi Shebeirach after shlishi at Shabbos Mincha, and a mezuzah on a small door in a larger door.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Our Chabad House is launching a campaign in two weeks time. My father-in-law loaned a substantial amount of money to a colleague and he said: “Don’t forget the upcoming campaign”. Was that a charge of Ribbis? [1]
2. In a non-Chabad Shul, when the Chazan says Birkas Kohanim, should I [quietly] say Omein – as per our minhag, or should I say כן יהי רצון – as per the Shul’s minhag?[2]
3. Similarly, in Kaddish – should I answer בריך הוא or Omein? [3]
4. A Yisroel became a father on Shabbos afternoon. At Mincha he wishes to make a מי שבירך for his wife and the newborn. Is that done after שלישי before Hagbeh?[4]
5. The front of our house has a large gate that rolls to the left to allow a car to enter. Within that, there is a small door that has a lintel. Is a Mezuza required?[5]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ראה ס’ תורת ריבית פ”כ סכ”ג. אכן בנדו”ד לא נקצבה התחייבות על סכום מסוים.
[2] בסדור (ע’ שכד הע’ 759) הארכנו בביאור הכרעת אדה”ז לענות ‘אמן’. ועתה ראיתי בשו”ת ארץ צבי ח”א סי’ ל שהש”ץ הוא שלוחם של הכהנים.
בזה יבואר מנהג ההסתכלות בכיוון הש”ץ בעת הברכה, כדין “פנים אל פנים” של ברכת כהנים. ולהעיר מלקו”ש ח”י ע’  40 הע’ 22 דאינהו דאניסי הם בכלל “פנים אל פנים”. ואילו בשוע”ר סי’ קכח סכ”ג להוכיח מדין עיר שכולה כהנים, מכלל ש”פנים אל פנים” אינו לעיכובא. ויש ליישב, שבשוע”ר קאי על הכהנים, ואינהו לא אניסי.
הש”ץ אינו מברך פנים אל פנים – י”ל דאניס [שלא יחשבו שמתיימר להיות כהן].
[3] ב’ האופנים, בטוש”ע סי’ נו ס”ב, שוע”ר שם ס”ו. בסי’ רש”ס: ‘בריך הוא’: פשרה.
[4] אנו מדייקים שברכת הגומל לא תפסיק בין הקריאה לקדיש (ספר המנהגים ע’ 14, על פי שיחת י’ שבט תשכ”ג – תו”מ חל”ו ע’ 134 ואיך). ומסתבר לדייק כן אף במנחה של שבת. בתו”מ שם מתלבט על ברכת הגומל לפני ברכת התורה. וי”ל שמכיון שנקרא ועלה לתורה, אין מתאים שיתעסק תחלה בעניינים צדדיים. וא”כ ה”ה בנדו”ד. ואולי כדאי שיעשו ‘מי שבירך’ לפני שיקראו אותו לעלות לתורה.
בדבר ברכת שפטרני, להעיר שאדה”ז בירך ביום ה’ והבר-מצוה – אדמו”ר האמצעי – עלה לתורה במנחה של שבת (לקוטי דיבורים ח”ב ע’ תרכ ואילך).
[5] בס’ פתחי שערים (אותיות רמו-ח) הביא דעות לפטור (כי המשקוף אינו בר קיימא) ולחייב (כי משמש כדלת בעת שהשער הגדול סגור). ולכן יש לקבוע מזוזה, עכ”פ בלא ברכה.