Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including a crack in a shofar, sharing a vort between aliyos, and replacing yahrtzeit plaques with a digital board.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
1 השאלה: טירחא שלא לצורך היום. אסור לתת מתנה בשוי”ט, לולא מאכל (שוע”ר סי’ שו סט”ו). בס’ ארחות שבת (פכ”ב ס”נ) מתיר לתת פרסים לילדים בשבת, דהוי לצורך מצוה. והביא ראי’ מדין לולב. והתעלם משוע”ר שם סי”ז. אך שם ( הע’ ס ) העיר מהא דהתירו נתינת תפילין ביו”ט. וצ”ע. ואם יש בחבילה גם דבר מאכל, באנו לדין ריבוי בשיעורים (שוע”ר סי’ תקג ס”ד). ואם מועיל לגבי מלאכה, כל שכן דמועיל לגבי טירחא. אלא שי”א דלא הוי ריבוי בשיעורין כי אם כאשר שייך ליהנות היום מכל פריט שבחבילה (ראה ‘יו”ט כהלכתו’ פי”ג הע’ 100 . (
2 בשוע”ר סי’ תקג ס”ג אוסר לגלול הס”ת מיו”ט לחבירו ולא לשבת, אפילו אם הניח ע”ת. אלא דהתם מצי לגלול הס”ת בשבת, משא”כ ההבאה דרך רה”ר (דברי שלום שם סוף הע’ יז). ובס’ עירוב תבשילין הערוך (סי’ ג סט”ז) מביא משו”ת חשב האפוד (ח”ב סי’ סה) להקל. וראה גם פסקי תשובות (סי’ תקכח ס”ד).
3 בשו”ע או”ח סי’ תקס”ה ס”ה כתב די”ג מדות הרחמים הן “דבר שבקדושה”, ולכך אין נאמרות ביחיד. בפרי מגדים (סי’ נה א”א סק”ח) נסתפק לגבי מנין לקריאת התורה, דאי משום “דבר שבקדושה”, יש לצרף גם הישן. וא”כ יש לצרף הישן גם לגבי י”ג מדה”ר.
4 יסוד השאלה היא שיטת ה’משאת בנימין’ (סי’ סב) הנידונית בארוכה בשו”ת צמח צדק (או”ח סי’ לה), שברכות העולה הן לאפוקי הבעל-קורא בחיוב ברכתו ]לכל’ ז’ העליות[. הנה: א) בכל אופן, מופרך לגמרי שהעומדים ליד הבימה ישוחחו בעת ברכת העולה!!! ב) ה’צמח צדק’ (שם סוף אות ה) אינו מסיק כהמשאת בנימין, אלא דהוי כשנים הקוראים ביחד – אחד בלחש ואחד בקול, שהקורא בלחש רשאי לברך לפני’ ואחרי’.
5
6 ראה שוע”ר סי’ תקפו ס”ח.
7 בשו”ע או”ח שם ס”ז מכשיר שופר שניקב. והרמ”א שם מחמיר לכתחילה. אבל היינו כשנשתנה הקול עקב הנקב (משנ”ב שם ס”ק כח).
8 רכישת חפץ ולנדבו לבית הכנסת לזכר המנדב והדומה, מוזכר הוא בזכרי’ ו, יד, ובמשנה מדות סוף פ”ג. וברמ”א יו”ד סי’ רמט סי”ג כ’ שרשאי לכתוב עליו שמו. וראה גם משנה ברורה סוף סי’ קנד.
ונראה שרשאים הגבאים להעביר השלטים – שהם משנים רבות (ראה בתוי”ט למשנה שם, שהאנשים שרצו “זכרון בהיכל ה'” היו מנדבים עלים של זהב, והכהנים היו תולים עלים הללו על הגפן של זהב שבאולם. וכתב התוי”ט שכאשר נחוצים היו הגבאים לכסף לצורך שיפוץ בית ה’, היו לוקחים מהעלים הללו ומוכרים). וכל שכן בנדו”ד, שהם מעבירים השמות ללוח דיגיטלי.
רק זאת אציע שפרטי השמות שעל השלטים יהיו ניתנים לחיפוש לכל מבקר בבית הכנסת ]בימות החול![, כך שהמבקר לביכ”נ שהתפללו אבותיו יוכל להראות לבניו איפה שמות פאר אבותיו נשמרו.
Discussion
In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)
We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.