Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. The brocho HaGomel is said upon recovering from illness totally. Following a journey, it is to be said within three days of arrival. But elsewhere we learn that it takes three days to recover from a journey?[1]
2. I design websites. A church wishes to employ my services. May I do this?[2]
3. Are there guidelines for women and girls drinking wine or spirits?[3]
4. Our Chabad House is within an Eruv. One of our sponsors wishes to have a birthday party in the Chabad House on Shabbos afternoon and to give each participant a take-home gift. Is there a way that can be done? [4]
5. Sitting at a sheva brochos, I knocked over indirectly a glass of wine and the wine spilled on my neighbour. The glass had a long stem and very small circular base. Am I  obligated to pay for the cleaning of his suit?[5]
6. I had to interrupt Shmone Esrei to use the bathroom. Upon return, do I start the Amidah from the beginning; 3 steps again? [6]
7. I found money in a place where I put money that either I owe someone or I’m saving for a specific purpose. I can’t remember whether this money is owed or not. I don’t want to owe the money, but nor do I want to pay Ribbis. Please advise.^[7]
8. I trained as a Shoichet, and in order to keep up my skills, I occasionally go to a non-kosher abattoir. Should I say a brocho before shechting there? ^[8]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] הדין של ג’ ימים הובא בשו”ע סי’ ריט ס”ו. ויסודו הוא הך דעירובין (סה, א) שהבא מן הדרך פטור מן התפלה לג’ ימים. א”כ לכאורה זה שייך רק לבא מן הדרך. אבל אדה”ז (סבה”נ פי”ב ס”ה): “יצא מהסכנה”. ובשו”ע סתם. אבל מדוייק מלשון מגן אברהם (שם סק”ו) דמיירי ביצא מהסכנה. אבל במקורו – בכנסת הגדולה (או”ח שם, הגב”י) מפורש דמיירי בבא מן הדרך. וא”כ צ”ע.
[2] בדומה לכך דן בשו”ת אגרות משה (יו”ד ח”א סי’ עו), כי הוא רק מסייע, וזה מותר לגבי עכו”ם. לכן מן הדין הוא מתיר, אבל הוא מבהיר שהוא דבר מכוער.
[3] במגן אברהם סי’ קע סק”ז מתייחס לנשים נשואות. א”כ לרווקה אין דבר ברור להלכה. אבל פשוט שהשכרות גם לרווקה מגונה מאד.
[4] איסור נתינת מתנה בשבת מובא בשוע”ר סי’ שו סט”ו. היתר ע”י זיכוי – פסקי תשובות שם אות כב. דין זיכוי לקטן מפורש בקידושין מב, א.
[5] לדעת האחרונים, היזק של גרמא בשוגג ובאונס, פטור אפילו מדיני שמים (פתחי חושן, נזיקין ג, לט). לבד אולי לפנים משוה”ד.
[6] שוע”ר סי’ קד ס”ד: לא הפסיק בדיבור ושהה לגמור את כל תפלת העמידה, חוזר לראש התפלה; לא שהה כל כך, אינו חוזר כלל.
[7] בס’ ברית יהודה (פ”ה ס”י) מתיר.
[8] בגליון מהרש”א יו”ד ר”ס יט הביא משו”ת שער משפט שלא לברך. אבל בשמלה חדשה שם ס”ב כתב לברך כל שיכול לבודקה.