Tearing a QR Code on Shabbos?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including reciting a bracha when someone else affixes my mezuzah, tearing a QR code on Shabbos, and rinsing the becher between kiddushim.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. We recently discussed responding Omein to someone else’s brocho whilst in the process of donning one’s own Tefilin. Reb Akiva Eiger has an interesting proof: [1]
2. I’m affixing a Mezuza in the home of one who’s wheelchair-bound ר”ל. May the homeowner recite the brocho as I’m about to affix his Mezuza? [2]
3. When the father isn’t present at a boy’s bris, who says the brocho להכניסו?[3]
4. A food wrapper has a QR code. Am I allowed to tear through it or is it like text?[4]
5. At the end of Hoshanos the Sefer/Sifrei-Torah are replaced inside the Oron Kodesh, we then say in unison למען דעת כל עמי הארץ וגו’ and then the Ark is closed. Reason:[5] 
6. Towards the end of Kiddush Levono, the Chabad Sidur has כאור שבעת הימים whereas most other contemporary Sidurim have וכאור שבעת הימים. Please explain:[6]
7. A few people use the same cup for Kiddush. Need one rinse the cup in between?[7]
8. Follow-on re. when should the מי שבירך for the Maftir be said:[8]
9. Follow-on re. adding water to cup of wine for Kiddush or Birkas haMozon:
10. Why do we wrap the Tefilin-strap around the middle finger only after having donned the Head-Tefilin?[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  או”ח סי’ כה ס”ט.
[2] הבן איש חי (דיני חנוכה בפ’ וישב, דין ו) מתיר למשלח לברך. לדעת הפרי חדש (סי’ תלב סס”א) יכול בעל המצוה לברך על מצוותו הנעשית ע”י שלוחו. אך רבים חולקים על זה – ראה ס’ שכל טוב יו”ד סי’ רפט ס”ק כא. נפק”מ באסיר שהרב המבקר מדליק נר חנוכה מעבר לקיר של זכוכית, אם האסיר יוכל לברך.
[3] ראה רמ”א יו”ד סי’ רסה ס”א. אכן לגבי ברכת ‘שפטרני’ ליתום שנהי’ בר-מצוה, נראה שאין מברכים כלל. פסקי תשובות סי’ רכה:ד. אבל לנט”ג (יב:כ) תברך.
[4] ראה פסקי תשובות סי’ שמ סט”ז אם לחייב הכותב בכתב-סתר. ובנדו”ד זה פחות מזה. ועכ”פ לגבי מחיקה-שלא-ע”מ-לכתוב נראה להקל.
[5] המנהג מופיע ברוקח סי’ רכג.
[6] סיום זה אינו מופיע בסדור של”ה (תק”ב) ולא בסדור יעב”ץ (תק”ה) ולא בקצור של”ה (ד”ר פיורדא תנ”ג). הוא מופיע בספרון ‘ברכת החדש’ (רדלהיים תקי”ב) ובסדור שערי תפלה (פראג תקל”ז). בשניהם: “כאור”, וכן ב’סדר עבודה ומורה דרך’ (סלאוויטא תקפ”ז) ושער יששכר (ברוקלין תשל”ב). השינוי ל”וכאור שבעת הימים” מופיע בסדור עבודת ישראל (רדלהיים תרכ”ח). באור התורה על הפסוק (ישעי’ ל, כו) מביא מפירוש ‘כלי פז’ (מהר”ש לאניידו, ונצי’ תי”ז) שלעת”ל ישתוו הלבנה והחמה. והשמש יתגדל שבעתיים, ובמילא גם הלבנה תתגדל. ומתאים הנוסח “כאור החמה [שיהא] כאור שבעת הימים”.
דיון על מצות קידוש החודש כשתתמלא הלבנה – בס’ התוועדויות תשד”מ ח”ג ע’ 1528 (שערי גאולה – ימות המשיח סי’ מב).
[7] ראה שו”ע או”ח סי’ קע סט”ז; ספר השיחות תרצ”ז ע’ 234.
[8] מפורש בשערי אפרים שער ט ס”ט. בתורת מנחם כרך לו ע’ 134 נסמן – אודות ברכת הגומל – לס’ תודת חיים!
[9] ע”פ נגלה: להשו”ע אין להפסיק בכריכות שעל הזרוע. ווויתרו לדברי האריז”ל, אבל לא לכריכה שעל האצבע. ע”פ – טבעת קידושין. אבן השהם סי’ כה ס”ה משער הכוונות סוף דרוש ה’ מדרושי תפילין (י טור ב).