Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. A comment of the Rebbe זי”ע on a phrase in Musaf of Rosh haShono:[1]
2. When mentioning [colloquially] Avodah Zoroh as “Elokim Acheirim”, we avoid pronouncing the word normally. Why so?[2] 
3. One who travelled between Eretz Yisroel and the Diaspora during the period when the Torah Reading is different – is there a requirement to seek a way to hear ‘his own’ Torah reading, or is hearing the local Torah reading sufficient?[3] 
4. When there are two ‘chiyuvim’ who wish to lead Shacharis, a popular compromise is that one leads until after the Repetition of the Amidah and the second one takes over for Ashrei, Uvo l’Tziyon. Someone asked: how does Kaddish said by the 2^nd Chazan serve for the Repetition said by Chazan #1?[4]
5. In some Chabad Sidurim there is a note to stress the letter Samech in the word חסדו. What is the significance of this?[5]
6. What is the meaning of שמרה נפשי כי חסיד אני. I see conflicting views in the Meforshim, hence my request for clarification.[6]
7. Feedback to thread of Tzitzis that had unraveled within the knot:[7]
8. לא תסור ימין ושמאל – אפילו יאמרו לך על ימיך שהוא שמאל”. איך זה מתאים עם דין היודע בבית דין שטעו בהוראה, שאסור לו לסמוך על הוראתם? ^[8]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.