Saying Hagomel After My Daughter’s Surgery?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. At the end of Tehillim there are three additional pesukim. Why were they added?[1]
2. An unmarried Kohen borrows a Shul Tallis for Duchening. Should he say a brocho?[2]
3. When saying Haftorah along with the one who had Maftir, do I have to be yoitze with his brochos?[3]
4. For a room leading off from a bathroom, how should one deal with affixing a Mezuza?[4]  
5. A wide arch has a sliding gate, for cars to enter. Within that gate there is a door – for pedestrian use. Do both doorframes need Mezuzos?[5]
6. A porch-roof in front of a door is supported by two poles. Is a Mezuza required?[6] 
7. May I name my son [not Avrohom, but] Avrom?[7]
8. A Jew who isn’t yet Shomer Shabbos does work for me on a Motzei Shabbos [or Sunday], must I get him to say ברוך המבדיל בין קודש לחול before he does melocho?[8]  
9. My daughter just came home after life-saving surgery. Do I say Birkas haGomel?[9]
10. Feedback on the raspberries: [10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] בכף החיים סי’ נה אות ג הביא מהברכ”י שמסיימים באגדה משום שמחה. ובאות ד משמע שמהאי טעמא מסיימים תהלים בפסוקי ישועה. על מנהגנו בזה – מענה כ”ק אדמו”ר זי”ע (שלחן מנחם ח”א ע’ רנד): “לא שמעתי”. אבל זכורני שבליל הו”ר הי’ הש”ץ (שמרלינג ע”ה) מסיים כן.
[2] ראה שוע”ר סי’ יד ס”ח – שאם שואל למטרת כבוד הצבור, אינו מחוייב לברך. והיינו הכוונה בשלחן מנחם ח”א ע’ קצט: “שאלה ע”ד ברכה”.  אריכות בס’ נתיבים בהלכה ומנהג ח”א ס”א. ולמסקנא שם, כדאי להימנע מללבוש טלית שלו רק לכבוד. אבל בקצות השלחן (סי’ ז ס”ט) פסק שטלית של קהל ולובשה לעלות לדוכן, חייב לברך. אכן בפסקי תשובות (שם ז) מעיד שלא נהגו לברך אף בכה”ג.
[3] בשוע”ר סי’ רפד ס”ז וסי”א, לכוין לברכות המפטיר. אך י”ל שבס”ז היינו רק להשלים ק’ ברכות. ובסי”א היינו בניגוד להפטרה עצמה, שיאמר בפה. והרי הקורא בלחש אינו מקיים מצות הפטרה, אז למה לו להשתדל לשמוע הברכות.
[4] בס’ פתחי שערים (שכטר) סי’ רפו אות עה הורה לקבוע מאחורי הדלת. ובס’ שכל טוב (שם אות צז) הביא דעות נוספות בזה.
[5] בס’ פתחי שערים (הנ”ל, שם אות רמד) פוטר הפתח הפנימי ממזוזה. וכ”כ בס’ שכל טוב (שם אות רסח) – שניהם בשם ס’ יד הקטנה. ובשו”ת תשורת שי (סי’ רו) ממליץ לקבוע בפנימי בלא ברכה. עוד בשכל טוב שם בשם חובת הדר (פ”ו סוס”ק נג) דתליא באם הגדול נפתח רק לפרקים.
[6] בס’ יד הקטנה (פ”ב מהל’ תפילין ס”ק יג) מחלק בדין אחזוקי תקרה בין דירה לבית שער ואכסדרה. וילע”ע. ועכ”פ כאן הוי אכסדרה.
[7] ראה פסקי תשובות סימן קנו אות כה ובהע’ 229 שם משו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ ל שהאריך בזה.
[8] להעיר מדין התועה במדבר שמקדש ומבדיל (שוע”ר סי’ שדמ) – אבל היינו רק לזכר. ובדבר נער שנהי’ בר-מצוה במוצש”ק, אם חייב בהבדלה, ואם יכול להוציא חבירו – דיון באחרונים (ראה קצוה”ש סי’ צו הע’ יב; פסקי תשובות סי’ רצו הע’ 188), כיון שלא היה ממש חייב בשבת שחלף. נדו”ד ממש נידון להיתר בשמירת שבת כהלכתה פנ”ט ס”ח בשם שו”ת ציץ אליעזר חי”א סל”ד – סברתו: מפני שאינו עומד להבדיל.
[9] שו”ת מהר”ם מינץ סי’ יד, מובא בנו”כ או”ח סי’ ריט.
[10]  CRC website. לגבי הסברא שהקפאה שוברת הברי’ – בבדיקות הב”ד דפק”ק – נשארו שלימים. עוד ראיתי דאדרבה: אף למאי דקי”ל בפירות יבשים שאחרי י”ב חודש ודאי אין בתוכם ברי’, הרי בהקפאה יתכן שהברי’ עומדת בצורתה המקורית. על כן צריך כל סוג נגיעות בירור יסודי.