Non-Mevushal Bottle Picked Up to Read the Label?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including counting sefira after hamapil, covering an open sefer with a mundane paper, carried outside without vatodi’einu, and someone picked up a non-mevushal bottle to read the label.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. I said HaMapil and then realized that I hadn’t counted Sefirah. What should I do?[1]
2. A non-Shomer Shabbos picked up an open bottle of wine (not mevushal) to check the label. Is the wine Nesech?[2]
3. At Kiddush on one of the last nights of Pesach, I said שהחיינו. Having realized my error, may I now drink the Kiddush wine?[3]
4. At Kiddush on the past Motzei Shabbos, I realized that I had forgotten to include VaTodieinu in Maariv, and I had carried something home from Shul. What now?[4]
5. During the Yomtov meal this past Motzei Shabbos, I realized that I hadn’t said the brocho Hamavdil at Kiddush. Do I recite it now, with another cup of wine?[5]
6. I have an open Sefer and I need to leave the room for a minute. May I place a mundane paper over the open Sefer?[6]
7. We learn that when praying alone, one should omit Piyutim in the blessings flanking the Shema. Does that include the poem E-l Odon said on Shabbos?[7]
8. At specific points during Birchas Kohanim it is customary that the Kohanim sway to the right and the left. Is the main imperative that he sways his hands or he turns his face?[8]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] פסקי תשובות סי’ רלט אות ג פשיטא לי’ שיספור בברכה.
[2] בשו”ע יו”ד סי’ קכד סכ”ה מפורש להיתר, בנאד סתום. ובפתוח – במקום הפסד. וכל שכן במח”ש בזה”ז שיש מקום להקל.
[3] שגיאות מי יבין (סי’ נו סס”ד) מביא שהגרש”ז אויערבך הורה שרשאי לשתות. ואילו בנט”ג פסח פי”ד ס”ז הצריך לברך שנית.
[4] בשוע”ר סי’ תצד ס”ג מבואר שאם טעם או עשה מלאכה טרם שהבדיל על הכוס, צריך להתפלל שנית. במשנה ברורה (ביה”ל שם) מפקפק: א) אם שוה מלאכה לטעימה; ב) הפמ”ג מסופק אם חיוב חזרת התפלה נאמר גם אחרי שכבר הבדיל על הכוס. אבל בשוע”ר – “צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה וגם על הכוס” – משמע דלא שנא, דאי מיירי שעדיין לא הבדיל על הכוס, מאי קמ”ל? ועוד ועיקר, דמסיים “שאינו יוצא בהבדלה שעל הכוס בלבדה הואיל ואינה כהוגן…” – שבזה אין הבדל אם כבר הבדיל או לא.
בביאור הלכה מציין שהדרך החיים אינו מחלק כהפמ”ג. דבריו בסי’ לג, סמ”ח. וש”נ לדבריו להלן, היינו לסי’ צז ס”ח. הדה”ח מבחין בין עשה מלאכה גמורה לבין הדליק נר, שבזה לא יצטרך לחזור על התפלה. הבחנה זו במלאכות מופיע בשוע”ר סי’ רצט סי”ח, לענין אי-מחאה בנשים המקילות. אבל “אין דבריהם עיקר”. אך מ”מ אולי כדאי לסמוך על כך שלא ליכנס לחשש ברכה לבטלה.
[5]  שוע”ר סי’ תעג ס”ז. 
[6] ביו”ד סי’ רעז ס”א מומלץ לפרוש מפה על הספר הפתוח. ט”ז וש”ך על הגליון שם. לא יניח ספר להחזיק מקום (פ”ת יו”ד סו”ס רפב). להבחין בין מפה סתם לבין נייר של דברי חול.
[7] מקור הדברים בשוע”ר סי’ סח ס”ב הוא בשו”ת מהר”מ מינץ סי’ פז. ושם מיירי בפיוטים שנשנו בפלוגתא. ואילו פיוט זה מובא בסדר רב עמרם, ובזהר (ח”ב קלה, ב) הוא מכונה אלפא-ביתא רבתא – בניגוד לאלפא-ביתא זוטא של ימות החול. ונראה להבחין בין פיוטים הנאמרים חזן\קהל לבין שנקבעו שאומרם כל אחד. נ”ל שאנשי כנה”ג תיקנו שניתן להאריך כאן, כי לולא כן יש בזה חשש הפסק.
[8] באו”ח סי’ קכח סמ”ה: “אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון”, ואילו בשוע”ר (שם סנ”ח): “שהופכים בהם פניהם”. וכן הבהיר הערוך השלחן (שם סס”ה), וכן הוא בדרך אגב בפרי חדש בסוף סימן הנ”ל. הפר”ח מקדים צפון לדרום. והעירו שכשפני הכהנים למערב, הרי ימינם לצפון ושמאלם לדרום.