No Mayonnaise on Rosh Hashana?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including mayonnaise on Rosh Hashana, husband’s hatoras nedorim for his wife, haircut obligation on erev Rosh Hashana, and tearing letters on Yom Tov for food.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Following on from discussions about whether blankets require Tzitzis; may one wrap himself in a large bath towel?[1]
2. Halocho says to have a haircut in honor of Rosh haShono. Also, to visit the cemetery. What if I have time on the day for only one, which should I bring forward?[2]
3. We wish to distribute sachets of honey for Rosh haShono. The line to tear open the sachets goes through writing. May these be opened on Yomtov?[3]
4. I followed a chumra three times. Does that count as a vow? If yes; does Hatoras Nedorim on Erev Rosh haShono serve to absolve such a vow?[4]
5. Does a husband’s absolution count for his wife’s vows too?[5]
6. On Erev Yom Kipur a Yohrzeit candle is lit in memory of deceased parents. Do husband and wife need separate candles for their respective parents?[6]
7. We avoid eating sour and bitter foods on Rosh haShono. A) Does this apply until Hoshano Rabbo? B) Is mayonnaise in the same category?[7]
8. Please explain the procedure of Poreis Mapoh. Also, whether it is okay lechatchila?[8]
9. Follow-on re. bowing right, left and forward at end of Kaddish:[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בפסקי תשובות (סי’ י אות יב) כתב להקל בזה, וגם לגבי סינר לעת גילוח השערות. ושם הביא משו”ת התעוררות תשובה שחשש להחמיר בזה. וכבר סופר שכ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע החמיר בזה לעצמו, לעגל כנף הסינר לעת התגלחת.  
[2] שו”ע ורמ”א סי’ תקפא ס”ד. במטה אפרים (סי’ תרכה סי”א) משמע שהחיוב להסתפר הוא רק אם שערותיו “ראויות לגילוח”.
[3] איסור שבירת כתב בשבת – בשוע”ר סי’ שמ ס”ד. גם ביו”ט אסור (ס’ יו”ט כהלכתו פט”ו אות ז). והרי אין העטיפה אוכל נפש.
[4] בשו”ע יו”ד סי’ רכח סי”ד מבואר שחייב לפרוט הנדר. וה’דרך החיים’ כתב שההתרה מועילה רק לנדרים ששכח עליהם. אבל בנוסח דידן מבקש גם “אותם הידועים לי”. אלא שלבסוף מגביל בקשת ההתרה לנדרים שניתן להתירם. ובזה פקע חיוב הפירוט.
[5] בספר ‘כל נדרי’ פע”ט הביא י”א שהאשה תמנה בעלה כשלוחה, וגם הוא יפרש בבקשתו שיתירו גם לאשתו. ושוב מביא שלא נהגו כן. טעם הגון להקלה זו – שם הע’ כז.
[6] במטה אפרים סי’ תרג ס”ח משמע שנר א’ מספיק לכולם. והנטעי גבריאל (פכ”א הע’ ה) נסתפק.
[7] ראה שוע”ר סי’ תקפג ס”ב. בפסקי תשובות שם (אות ה) כתב שבהרבה קהלות נמנעים מאלה עד שמחת תורה. אכן למנהגנו, זה עד הושענא רבא, כי בשמע”צ כבר אין מטבילים בדבש (ס’ המנהגים ע’ 68, וש”נ למאמר אדה”ז).
[8] ראה שוע”ר סי’ רעא סי”א.
[9] ראה זהר ח”ג רכט א.