Kittel on Yom Kippur After a Second Marriage?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. What is the significance of the posuk אור זרוע לצדיק said at the beginning of Kol Nidrei?[1]  
2. Why are we not particular to begin Kol Nidrei during the daytime?[2] 
3. Is Hatoras Nedorim valid if done at night?[3]
4. During the blessing of the Kohanim, our custom is not to say ברוך הוא וברוך שמו. Others do. What’s the reason for our minhag?[4]
5. I noticed small holes in the margins of our Sefer Torah. May it still be used?[5]  
6. Is it permitted to wear Tzitzis without an undershirt?[6]
7. What is the correct timing for a Bris to be done on Yom Kippur?[7]
8. Chabad custom is that a Chosson wears a Kittel for the Chuppah, and consequently, he does not wear a Kittel for the first Yom Kippur after the wedding. What is the protocol for a 2^nd marriage?[8]
9. Many years ago my neighbor permitted me to drive my car through his driveway. May he now insist on me paying for this benefit or do I have Chazoko?[9]
10. A frum man wasn’t able to wear Tefilin when he prayed Shacharis. Should he make a point of wearing Tefilin for Mincha?[10]  

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] יש כוונה בסדור האריז”ל, וקשור כנראה עם אחיזת הס”ת. ויש מקשרים עם ר”ע, ושהוא נהרג על קידוש השם ביו”כ. מסופרי זמנינו: להתחיל התפלה בשמחה ובבטחון.
[2] דין אמירת ‘כל נדרי’ מבעוד כתבו הרמ”א (סי’ תריט ס”א), והובא בשוע”ר (שם ס”ד). ולא נהגנו לדקדק בזה (אוצר מנהגי חב”ד – תשרי ע’ רב). ונלענ”ד ד”מבעוד יום” דידהו היינו לפני השקיעה דר”ת. והיו פורשים ממלאכה לפני השקיעה הנראית, כך שגם עם הדרשה שלפני ‘כל נדרי’ נשאר להם זמן עד שקיעה דידהו. כך שלמעשה הכל נוהגים אותו דבר. 
[3] מפורש להיתר בשו”ע יו”ד סי’ רכח ס”ד. 
[4] כן הופיע עתה בהגהות כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע ע”ס כף החיים (פאלאג’י). וכן הוא בספר המנהגים ע’ 59 (ע”פ קונטרס קיג, הופיע בשנת תשי”ג – ונמצא בסה”מ תש”ד). בלקוטי תורה להאריז”ל לפרשתנו: “ברוך הוא” קאי אעצמותו; “ברוך שמו” קאי אכינוי. במקדש בירכו הכהנים בשם המפורש (סוטה לח, א). א”כ לא היה מקום שהנוכחים יענו בהוב”ש בברכת כהנים.
[5] ראה שו”ע או”ח סי’ לב סי”ג; שוע”ר שם סט”ז.
[6] ראה פסקי תשובות סי’ ח אות כב שמותר מעיקר הדין.
[7] בשוע”ר סי’ תריט ס”ג: אחר קריאת התורה, ובזה ב’ מנהגים: לפני או אחרי ‘אשרי’. אם המילה במקום אחר: אחר חזרת הס”ת להיכל. ואילו בר”ה (סי’ תקפד ס”ט): אחר הקריאה, לפני תק”ש. ואם המילה במקום אחר, מלין אותו אחר היציאה מביכ”נ.
בלבוש סי’ תצב, ‘מי שבירך’ למתעני בה”ב – אחר אשרי, לברך העם הס”ת בידו. בסי’ תקצא ס”א: “שפיר טפי לומר ‘אשרי יושבי ביתך’ מיד אחר שקראו בתורה, קודם המילה, כמו בשבתות אחרות שבשנה”. טעם לסמיכות ‘אשרי’ אחר הקריאה בתורה – בסי’ רפו ס”א.
[8] עיקר מנהגנו – בספר המנהגים ע’ 76. כאשר כבר החזיק לעשות דבר מצוה [לעולם] אין לו להתבטל ממנו לעולם.
[9] לפי נתיבות המשפט סי’ קמ ביאורים אות יט משמע שיש לו חזקת תשמישים.  
[10] סדור אדה”ז סוף הלכות תפילין; מחנה ישראל (לה’חפץ חיים’) פ”א ס”ג (ע’ קצב).