ט׳ תשרי ה׳תשפ״ז | September 19, 2026
Kittel on Yom Kippur After a Second Marriage?
Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including Hatoras Nedorim at night, tzitzis without an undershirt, and kittel on Yom Kippur after a second marriage.
Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:
[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5] “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.
[1] יש כוונה בסדור האריז”ל, וקשור כנראה עם אחיזת הס”ת. ויש מקשרים עם ר”ע, ושהוא נהרג על קידוש השם ביו”כ. מסופרי זמנינו: להתחיל התפלה בשמחה ובבטחון.
[2] דין אמירת ‘כל נדרי’ מבעוד כתבו הרמ”א (סי’ תריט ס”א), והובא בשוע”ר (שם ס”ד). ולא נהגנו לדקדק בזה (אוצר מנהגי חב”ד – תשרי ע’ רב). ונלענ”ד ד”מבעוד יום” דידהו היינו לפני השקיעה דר”ת. והיו פורשים ממלאכה לפני השקיעה הנראית, כך שגם עם הדרשה שלפני ‘כל נדרי’ נשאר להם זמן עד שקיעה דידהו. כך שלמעשה הכל נוהגים אותו דבר.
[3] מפורש להיתר בשו”ע יו”ד סי’ רכח ס”ד.
[4] כן הופיע עתה בהגהות כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע ע”ס כף החיים (פאלאג’י). וכן הוא בספר המנהגים ע’ 59 (ע”פ קונטרס קיג, הופיע בשנת תשי”ג – ונמצא בסה”מ תש”ד). בלקוטי תורה להאריז”ל לפרשתנו: “ברוך הוא” קאי אעצמותו; “ברוך שמו” קאי אכינוי. במקדש בירכו הכהנים בשם המפורש (סוטה לח, א). א”כ לא היה מקום שהנוכחים יענו בהוב”ש בברכת כהנים.
[5] ראה שו”ע או”ח סי’ לב סי”ג; שוע”ר שם סט”ז.
[6] ראה פסקי תשובות סי’ ח אות כב שמותר מעיקר הדין.
[7] בשוע”ר סי’ תריט ס”ג: אחר קריאת התורה, ובזה ב’ מנהגים: לפני או אחרי ‘אשרי’. אם המילה במקום אחר: אחר חזרת הס”ת להיכל. ואילו בר”ה (סי’ תקפד ס”ט): אחר הקריאה, לפני תק”ש. ואם המילה במקום אחר, מלין אותו אחר היציאה מביכ”נ.
בלבוש סי’ תצב, ‘מי שבירך’ למתעני בה”ב – אחר אשרי, לברך העם הס”ת בידו. בסי’ תקצא ס”א: “שפיר טפי לומר ‘אשרי יושבי ביתך’ מיד אחר שקראו בתורה, קודם המילה, כמו בשבתות אחרות שבשנה”. טעם לסמיכות ‘אשרי’ אחר הקריאה בתורה – בסי’ רפו ס”א.
[8] עיקר מנהגנו – בספר המנהגים ע’ 76. כאשר כבר החזיק לעשות דבר מצוה [לעולם] אין לו להתבטל ממנו לעולם.
[9] לפי נתיבות המשפט סי’ קמ ביאורים אות יט משמע שיש לו חזקת תשמישים.
[10] סדור אדה”ז סוף הלכות תפילין; מחנה ישראל (לה’חפץ חיים’) פ”א ס”ג (ע’ קצב).

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.