Carrying in a Yard with Open Gates?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Preparing Hoshanos for young children; source in Yerushalmi:[1]
2. Our front yard has a very wide opening to the street – more than ten amos. We have gates, so when they’re closed we’re good. What about when they are opened?[2]
3. One who spent time in jail because of financial issues, does he recite ברכת הגומל when he is released?[3]  
4. Why is there a strong preference to wear a Talis-Koton made of wool?[4]
5. Shmini Atzeres was on Shabbos. In error, I davened the Shabbos version for Mincha, but included Shmini Atzeres in the brocho Retzei. Was I yoitze?[5] 
6. On Shabbos, 1^st day of Succos, I bentsched Lulav. When bentsching Lulav on Sunday, should I say the brocho of Shehecheyonu?[6]
7. In error, someone affixed a Mezuza on Sunday, 2^nd day of Succos. Does he have to take it down and then reaffix it on a weekday?[7]  
8. A clean pot was left in the Succah on Shabbos morning, 1^st day of Yomtov. May one lift it in order to respect the Succah, or that isn’t considered LeTzorech Mekomo?[8]
9. On Yom Kippur we had a four-hour break. When rewrapping myself with my Tallis for Mincha – must I recite a new brocho over the Tallis?[9]
10. Revisiting the question of giving out toys to children on Shabbos or Yomtov:[10]  
11. End-knot of Rebbe’s Tzitzis was a triple knot. [11]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] ראה ירושלמי ר”ה פ”ד ה”ח – ש’ערבה’ שייך גם לקטנים. וכן מנהגנו, ראה אוצר מנהגי חב”ד – תשרי ע’ שלד. אלא שבקרבן העדה משמע שמטעם השתתפות הקטנים לכן הועברו התקיעות למוסף. אליבי’ גם הושענות צ”ל במוסף. על חילוקי המנהגים בהושענות אם אחר מוסף או אחר הלל – ראה ערוך השלחן או”ח סי’ תרנט ס”ב. אכן דברי קה”ע מוקשים, כי בירושלמי משמע שהשתתפות הקטנים בתקיעות של שחרית היא שגרמה לאויבים לחשוש למרד.  
[2] מסקנת שו”ת מנחת יצחק ח”ו סי’ לד דשפיר דמי. כי אף לשיטת החזו”א דהיתר דלתות לרה”ר מיירי כשיש גם צורת הפתח, היינו לגבי היתר רה”ר, משא”כ בהיתר רה”י.  
[3] בדין “חבוש בבית האסורים” (או”ח סי’ ריט ס”א) מוסיף המג”א (שם סק”א) דהיינו בחבוש על עסקי נפשות. אבל אדה”ז (סדר ברכת הנהנין פי”ג ה”ב) הוסיף דה”ה בחבוש על עסקי ממון – אם היה מעונה בכבלי ברזל. בביאור הלכה השיג על אדה”ז, שהרי בשאר המצבים לא דרשו מקרא כפשוטו, ומאי שנא בזה?        בזה שאדה”ז דורש הפסוק, ראה לקו”ש חי”ז פ’ אמור שיחה ד’ הערה 24.
[4] שוע”ר סי’ ט ס”ד.
[5] בס’ שגיאות מי יבין (ח”ב סי’ לה ס”ל) מורה לא לחזור, אבל י”א שחייב לחזור. לשון שוע”ר סי’ תפז ס”ג מטים דלא יצא, שלא הזכיר החג “כבר” בברכה האמצעית כ”א אח”כ.
[6] ראה פסקי תשובות סי’ תרסב ס”א.
[7] השווה ליו”ד סי’ יא ס”ב שהשוחט בשבת שחיטתו כשירה.
[8] דין קדירה בסוכה – שוע”ר סי’ תרלט ס”ב. במשנ”ב מהד’ ‘דרשו’ סימן שח הע’ 21 מביא מחלוקת פוסקי דורנו אם הסרת חפץ הפוגע באוירה של שבת נחשבת “לצורך מקומה”. אגב: מובא שהרב אלישיב ז”ל התיר הבאת סיר לסוכה בשמע”צ להרוצה לישון בה, מדין טלטול לצורך גופה.
[9] גם בהלכות ציצית שבסדור (ע’ תרטז) ברור שלאחר כמה שעות צריך לברך שנית, גם אם נשארה עליו ט”ק. אך לא זו הדרך – לקצר התפלה של יו”כ להספיק הפסקה כה ארוכה. עדות לכך שאין אומרים ‘עלינו’ ביוה”כ עד אחר נעילה – כי אין “יציאה מבית הכנסת” ביו”כ. וכן מוכח בשוע”ר, שבר”ה מונה האפשרות למול אחר יציאה מביהכ”נ – כשמלים בבית. וביו”כ אין אפשרות זו מוזכרת. ובס’ המנהגים מחדש לעשות הפסקה לכל הפחות – ג’ רביעי שעה. אבל ד’ שעות!
[10] אולי דין משלוח דורון תפילין ביו”ט – היינו בהשאלה.
[11] תוד”ה לא יפחות מז’, מנחות לט, א.