Carrying in a Fenced Park on Shabbos?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Poskim say that one praying Selichos alone should omit the paragraphs that are in Aramaic. But how does that reconcile with our reciting (the 1^st) Yekum Purkon alone?[1]  
2. May one carry freely within a fenced-in public park?[2] 
3. I have a Yemenite-style Shofar, enhanced with silver rings. Is it okay to use for Rosh HaShono?[3]
4. I have a Tehillim that has a Rebbe’s dime laminated into the cover. Is the sefer Muktzah?[4]  
5. In our school lunchroom, the sinks and toilets are below the level of the city sewer line. The wastewater therefore drains into a sewage/ejector pump, which is activated when the tank fills to a certain level. Is there any issue with using the sinks or flushing the toilets on Shabbos, which may cause the pump to activate?[5]
6. In Selichos, why do we repeat the phrase דפקנו דלתיך, and why is the repetition said in the reverse order?[6]
7. Two sentences that were omitted in earlier editions of our Selichos:[7]
8. Feedback re. reciting והוא רחום with feet together: until what point does this apply?[8]
9. Feedback re. cutting the need to round off the corner of a blanket:
10. When Rosh haShono is on Shabbos and we don’t blow the Shofar, why then do we still recite the Pesukim of Shofaros in Musaf?[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] זה שהיחיד לא יאמר “מחי ומסי” מקורו בשל”ה (מס’ ר”ה), והובא בלוח כולל חב”ד. וקשה: למה בסדורו, הניח אדה”ז לומר “יקום פורקן” (הראשון) ביחיד? בשוע”ר סי’ קא ס”ה מביא סברא להבחין בין תפלה הקבועה בצבור או לא. ומקורו ברבינו יונה, ברכות ז’ ע”ב. בדוחק י”ל ש”מחי ומסי” אינה “תפלה הקבועה בצבור”.
[2] פסקי תשובות סי’ שנח:ב מתיר.
[3] ראה שוע”ר סי’ תקפו ס”ד להדר בשופר של איל דייקא. ושם סט”ז דן בציפוי, אם משנה את הקול.
[4] פסקי תשובות סי’ שח סמ”ז מקיל בזה.
[5] פתרון פשוט: לחבר המשאבה לשעון-שבת והיא תרוקן כל 4 שעות (לדוגמא).
[6] א) הדופק על דלתות בהמ”ק שלמטה, תפלתו בדלתות בהמ”ק שלמעלה (כל בו); ב) ההיפוך הוא לחבר עם החרוז הבא.
[7] התיקונים הושלמו בסליחות – חב”ד מהדורת נ.י. תשס”ה. בגליון ספרי רשום לומר “עצתם . . תסכל”, במקום “עצת הרעים . . תבטל”.
[8] בלבוש (קלד:א) כתב שג’ זקנים תקנוהו, כל אחד חלק, ובכל חלק י”ח אזהרות. יעב”ץ מתנצל שלא דקדק אחר המספר. אך ברור דהיינו עד “שמע ישראל . . ה’ אחד”. ובנוסח אשכנז נפילת אפים היא תיכף אחר כך, ואז בא הפיוט “ה’ אלקי ישראל”. הרי שזה חלק נוסף.
[9] מאמר ד”ה יו”ט של ר”ה שחל להיות בשבת, שלהי שנת תשל”ט: ג’ דרגות בשעשועים.