Bracha on Cake and Tea After Bentching?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Cake and tea after bentsching after Shabbos lunch. Do these warrant brochos anew?[1]
2. At our Shul Kiddush, the rabbi recited the After-Brocho aloud, and I answered Amen. But I wish to eat some more. Need I say another brocho before doing so?[2]
3. Within an Eruv, may one carry an umbrella that was opened before Shabbos?[3]
4. My neighbours are an elderly Jewish couple. Their only Mezuza is tiny, covered with layers of paint and hasn’t been checked in decades. They won’t allow me to check it. May I assume that it’s posul and thus affix a Kosher Mezuza inside their doorway?[4]  
5. Is a deaf man counted for a minyan? [It will be very uncomfortable to exclude him].[5]
6. Our Mikva floor has underfloor heating. Is there any concern with this for Shabbos?[6]
7. Why do we gaze at the candles at Kiddush?[7] 
8. Is there an inyan that men’s shirt buttons are right-over-left? Perhaps better not to, because the Western world has women’s clothing buttoned right-over-left?[8]
9. One born at Bein haShmoshos: observes their birthday on the former or latter day?[9]
10. Doorway that reaches until the ceiling, no frame above the door, needs a Mezuza?[10]
11. Feedback on Mezuza for gate within which there is a door:[11]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] ראה שוע”ר ר”ס קצ שבהמ”ז הוי היסח הדעת. ושם סי’ רטו ס”ה מתיר לדחות מיני מעדנים לאחר בהמ”ז, ובמיוחד בשבת – להשלים ק’ ברכות.
[2] בשוע”ר סי’ קצ ס”ז מבואר שמי שבירך באחרונה בטעות אינו מברך על המשך אכו”ש. [והמש”ב בבה”ל שם חולק].
[3] ראה שמירת שבת כהלכתה כ”ד:ט”ו; פסקי תשובות שטו:יד; ארחות שבת ט:ו. ושם בהערה דוחה הדמיון למחצלת עם חוטים.
[4] בס’ דרכי חיים ושלום (תתקסה) מסופר שכן נהג ה’מנחת אלעזר’ באכסניא שלו במקום מרפא. הובא בס’ שכל טוב סי’ רצא:ח. ש”נ לס’ ערך ש”י (יו”ד שם) שאסר בכה”ג משום חזקת כשרות של מזוזה הראשונה. ושם נסמן לט”ז או”ח סי’ לד סק”ב, שכתב שאיסור מה”ת הוא דוקא בהדביק בית ה’ לד’ בתי התפילין, ובאם לאו נימא האי לחודיה קאי וכו’ (סנהדרין פט, א). ומה שאסרו (עירובין צו, א) ללבוש שני תפילין יחד משום ‘בל תוסיף’, הוא איסור מדרבנן. בנדו”ד אין חזקת כשרות למזוזה זו, ואם יש איסור ב”ת הוא מד”ס, ואילו מצות מזוזה היא מה”ת, א”כ נכון לקבוע עוד מזוזה.
[5] מפורש בשוע”ר סי’ נה סי”א שהוא מצטרף לדבר שבקדושה, אבל לא לט’ שומעין. אבל אם הש”ץ לא התפלל בלחש, אז אין בעי’ של ברכה לבטלה. ויכול לגמור כל התפלה בקול (דלא כבשוע”ר סי’ סט ס”ה במוסגר – מדין משמיע קולו בתפלתו), כי כאן יש חיוב חזרת הש”ץ, ובשעת הדחק אין בזה איסור משמיע קולו בתפלתו (שוע”ר סי’ קכד ס”ג).
[6] בשוע”ר סי’ שכו ס”ד חושש לאיסור לחמם מים שעל גופו גם באין היד-סולדת בהם, בגלל איסור מרחצאות. אכן מי המקוה הם כבר חמים.
[7] בשוע”ר סי’ רעא סי”ט הביא סגולה זו. וזה ע”פ מהרי”ל. אבל ברש”י (ברכות מג סע”ב, שבת קיג, א) פירש שהרפואה היא ע”י שתיית הכוס.
[8] המנהג לדייק בזה מובא בפסקי תשובות סי’ ב:ד. מוזכר בתו”מ חל”ז ע’ 150, ושם: “ולא כמנהג המדינה להיפך”. וע”ע ס’ דעם רבינ’ס קינדער ע’ קפט; דיני איטר פ”ב הע’ י. אך כנראה שבליובאוויטש אנו מקפידים בזה בעיקר בבגדים חשובים.
[9] נטעי גבריאל – בר מצוה פ”ג ס”א; אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב”ד (והבה) ע’ 288.
[10] בס’ שכל טוב (סי’ רפה סוס”כ) מסיק לפטור. משא”כ בסוף תקרה, כדין סוף כותל.
[11]  צמח צדק – פסקי דינים סוף הלכות מזוזה מסכים לפטור השער הקטן ממזוזה.