Using the Weeping Willow for Aravos?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Why don’t we say Borchi Nafshi on Rosh haShono?[1]
2. In חמול על מעשיך there are two different sequences. Why the change?[2]
3. Why do we not bow at the mention of the Shem haMeforash at the Goralos?[3]  
4. Why do we lower our Taleisim for Maariv on Motzei Yom Kippur?[4]
5. Why are we particular not to have nine Hadasim?[5] 
6. I need to repack hundreds of trays of eggs for distribution to poor families. The Bima in my ground floor ‘shul’ is the ideal height. May I use it for this purpose?[6]
7. My boss gave me a bottle of champagne. I poured a half a glass over a slab of meat in my crock-pot. I then noticed the words לא כשר on the bottle. What now?[7]  
8. May one secure the Schach-mats with natural string?[8]
9. At our children’s activities on Yomtov, may we give each child a little toy?[9]
10. Is Weeping Willow valid for Arovo?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] ראה שוע”ר סי’ תקצא ס”ו, וש”נ ללקו”ש חכ”ד ע’ 222 ואילך.
[2] ראה
[3] ראה ‘סדור רבינו הזקן’ ח”ג ע’ א’רנו הע’ 143.
[4] ראה ס’ המנהגים (ע’ 59), ובהערה 12 שם.
[5] ראה ס’ המנהגים (ע’ 65). וראה אבן עזרא שמות ג, טו.
[6] ראה פסקי תשובות סי’ קנד שלמפה יש דין תשמישי קדושה, ולבימה יש דין תשמיש דתשמיש. ושם מבוא שזה מותר בתשמיש של חול, אך לא לשימוש מבוזה. להוסיף: כאן מעולם לא נשתמש בבימה זו, וע”ש בפס”ת שהזמנה לאו מילתא.
[7] בס’ בין ישראל לנכרי (יו”ד סי’ כו הע’ כא) מביא צד להתיר כשיש במים ששה פעמים נגד היין (יו”ד סי’ קלד ס”ה), ונימא סלק את הבשר, ויבטל היין במים. עוד להעיר כי מסתבר שלא נגע אדם ביין הזה מעולם.
[8] בשוע”ר סי’ תרכט ס”ו מבואר שאין לסכך בחבלים של פשתן ושל קנבוס, אבל אפשר בשל גמי וסיב. דין דבר המעמיד – שם סי”א ואילך.
[9] בס’ ארחות שבת פכ”ב ס”נ מתיר נתינת פרסים לילדים בשבת. בשוע”ר סי’ תקטז ס”ג מתיר לתת מתנה של תפילין ביו”ט, בגלל שזה גורם שמחת יו”ט. וקשה משם סי’ שו סי”ז אוסר קניית ד’ מינים ביו”ט. [לענ”ד, שם מיירי שישלם כסף, אבל במתנה מותר]. ומה שאסרו לתת דורון-דרשה בשוי”ט – דחק שם לומר שהתם ההנאה היא לטווח-ארוך, משא”כ בנדו”ד.
[10] בשוע”ר סי’ תרמז ס”ב מכשיר בתלמים קטנים. בס’ כשרות ארבעת המינים (ע’ קכה) פוסל בגלל התלמים, ע”ש. ולענ”ד יש להכשיר במקום הצורך.