Shechting Kaporos Only to Throw Them Away?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Feedback: Seder before Mincha in 770 on the 9^th of Av 5747: https://link.jem.tv/iQxjfj 
2. Overheard: One should avoid wearing new shoes on Shabbos. Please enlighten me:[1]  
3. When receiving Malkos on Erev Yom Kippur, what is the correct posture?[2] 
4. I have the possibility to do Kaporos, including a Kosher Shechita, but no option to Kasher. Is that valid? And what if I give the shechted chicken to a non-Jew?[3]
5. When the wall between two rooms was removed, when does the opening require a Mezuza and when not?[4]  
6. At what point do we take the three steps before Shmoine Esrei?[5]
7. May a key-chain fob that has engraved Tefilas haDerech be brought into a WC?[6]
8. Why many of us aren’t particular about using a four-cornered blanket without Tzitzis?[7]
9. When several people are saying Kaddish unsynchronized, how do I go about answering Omein etc.?[8]  
10. Should one say ברוך הוא וברוך שמו when hearing the name of Hashem uttered by the Kohanim during Birkas Kohanim?[9]
11. When saying והוא רחום on Mondays and Thursdays, need one stand with his feet together – as when praying Shmoine Esrei?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] בשוע”ר סי’ שג סט”ז הגביל דבר זה לנשים. בכל זאת, בפסקי תשובות (שם אות ו) חושש גם משום כאב מהנעל עד שיתרגל. ואף לגבי נשים כתב שם שעתה אין חשש שתלך יחף ברחוב מחמת כאב מהנעל.
[2] בשוע”ר סי’ תרז סט”ו: “לא יעמוד ולא ישב רק מוטה”. ומקורו במשנה מכות פ”ב מי”ג. אך במטה אפרים (שם ס”ז) הבהיר עוד: “אלא מוטה ושוחה על ברכיו”. וראה עוד אנציקלופדי’ תלמודית כרך נ ע’ תלח ואילך.
[3] ראה השקו”ט בזה באתר ASK THE RAV מספר 11187. לענ”ד, בלית ברירה הרי הנתינה לגוי אינה גרועה מזריקת הבני-מעים לעופות. ובמקרה שאם יקדימו כמה ימים יהי’ אפשר להכשיר, זה עדיף.
[4] דין “לאחזוקי תקרה” מובא בשו”ע (יו”ד סי’ רפו ס”ו) ביחס לאכסדרה. אבל ה”ה בשאר מצבים, כאשר מטרת צורת הפתח היא רק להחזיק מה שלמעלה, ולא להפרדת שני השטחים זה מזה. וכ”כ בס’ שכל טוב סי’ רפו אות קכד – בשם שו”ת מחז”א. וש”נ שכאשר צורת הפתח נעשית נעשה רק לנוי – שבס’ חובת הדר (פ”ה הע’ כב) התלבט בזה.
[5] קצש”ע סי’ יח ס”ב חידש לפסוע לאחוריו באמרו “תהלות לא-ל עליון”. בהנהגת כ”ק אדמו”ר זי”ע היה בזה הבדל: עם הצבור, עשה כדברי הקצשו”ע; בהיותו ש”ץ, פסע לאחוריו לאחר שסיים בקול “גאל ישראל” (הליכות מנחם פ”ל ס”א-ב).
[6] בשוע”ר סי’ מג ס”ו מחמיר בהכנסת שאר ספרים לביה”כ אפילו כשהם מכוסים. במשנ”ב שם ס”ק כה מחמיר כשיש בהם שמות – בכיס או כבת”כ. בהליכות שלמה (תפלה פ”כ סכ”א) מקיל לדברי תורה בכיס א’ – כשאין בהם שמות. (דברי הכותב שם דהוי ככבת”כ צ”ב, דדי בכיס א’).
[7] תורת שלום – הגהות על כף החיים (פאלאג’י) הע’ כג.
[8] תורת שלום – הגהות על כף החיים (פאלאג’י) הע’ לח.
[9] תורת שלום – הגהות על כף החיים (פאלאג’י) הע’ נג.
[10] תורת שלום – הגהות על כף החיים (פאלאג’י) הע’ נז.