Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. I would like to host some non-Jews on Shabbos, 2^nd day of Shovuos. May our non-Jewish chef cook for them on Friday, 1^st day of Shovuos? [1]
2. My tenant left some children at home unattended. The 10-year-old decided to cook something, then forgot to turn off the heat. Due to smoke coming out of the windows, the fire brigade was alerted, and they broke down the front door of the home. Thankfully, everyone is safe, but who has to pay for the repair to the door? [2]
3. After early Maariv, I realized that I hadn’t davened Mincha. What should I do now? [3]
4. An elder Chosid lived in a Jewish but modern-orthodox district. The Rebbe requested he organize a Friday night minyan bizmano. Why? “Jews who aren’t keeping Shabbos, instead of violating 27 hours, will violate only 26 hours”. Let’s check this out: [4]
5. I have a choice: Maariv early with a minyan, or bizmano alone. Which is preferable? [5]
6. When using boiled eggs to make a salad, do I need to check for blood spots?[6]
7. Why is lighting candles early on Erev Shovuos not compromising Sefiroh? [7]
8. May I sell kosher non-mevushal wine to Jews who are not Shomer-Shabbos at all?[8]
9. Which name do we write in a kesubah for one who doesn’t have a Jewish father? [9]
10. We have a Kohen who is married to a divorced woman. He doesn’t duchen. But does he need to leave the room before the Chazan proclaims “Kohanim”?[10]
11. When gathering the Tzitzis for Shema, are we compromising their Mitzva?[11]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] אסור לבשל לנכרי ביו”ט (שוע”ר ר”ס תקיב). ע”י נכרי, אולי שבות דשבות, אך אין כאן צורך מצוה. לכן גם העירוב תבשילין אינו מתיר. 
[2] מכבי-אש לא חייבים לשלם מה שהזיקו בכדי להציל חיים (פסקי המשפט סי’ שפ, א). השוכר-הדייר פטור, אפילו אם היה נחשב פשיעה, כי אין דין שמירה בקרקעות. פרט אם עשו חוזה בתחלת השכירות שהדייר חייב להחזיר הדירה כפי שקיבל אותה (שם סי’ שמ, ז).
[3] מבואר בשוע”ר סי’ קח סי”ג עפ”ד המג”א שם סק”י. ומשמע קצת שי”ל שעדיין נחשבת תפלתו שיתפלל עתה כתפלת מנחה. 
[4] בשוע”ר סי’ רסג סי”ט מבואר: א) רוב הקהל – שאינם באים לביהכ”נ – אינם נמשכים אחר המיעוט [שקבלו שבת מוקדם]; ב) בית-כנסת מאוחר אינו נמשך אחר רוב בתי-כנסיות המקדימים; ג) יחיד שבביתו נמשך אחר רוב העיר, לא אחר בית-כנסת שלו. ע”כ. אבל המחצית השקל (שם כ”ד) סבור שנגרר אחר ביכ”נ שהוא רגיל בו. י”ל בכוונת כ”ק שכל שאינם באים לביכ”נ נמשכים הם למנין חב”ד המאוחר.
[5] חידושי הש”ס של הצמח צדק א, ג.
[6] ראה יו”ד סי’ סו ס”ח. וראה ס’ הכשרות פרק יג אות כה.
[7] מבואר בשוע”ר ר”ס תצד. וראה נתיבים בשדה השליחות פ”ג הע’ 18.
[8] בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ח סי’ יז-יח) מביא מכמה פוסקים שזה שמח”ש בפרהסיא דינו כעובד ע”ז, לא נאמר לגבי מגעו ביין.
[9] בס’ כתובה כהלכתה (פ”ו סי”א) ג’ שיטות: א) שם הפרטי לחוד; ב) שם האם; ג) שם אבי האם. [אך מ”ש בהע’ יז על מי שאביו יצא לתרבות רעה, שקראו אותו ע”ש אבי אביו – לענ”ד שאני התם כי הוא באמת מתייחס לאבי-אביו. משא”כ בנדו”ד]
לענין עלי’ לתורה – ראה דברינו בנתיבים בשדה השליחות ח”ב פ”ה אות יד. ושאני קריאת התורה מכתובה וגט, כי לא יקראוהו לתורה: “פלוני בן אבי אמו פלוני”. משא”כ בסדור כתובה וגט, שנעשה בידי יודעי טיב קידושין וגיטין.
[10] בשוע”ר סי’ קכח סוס”ה כתב שהפסול לנשיאת כפים שלא מחמת פגם יצא מבית הכנסת. אבל במשנ”ב ס”ק יב כתב שאין צריכים לצאת.
[11] במדרש אגור משווה קיבוץ גליות מד’ כנפות הארץ למצות ציצית בד’ כנפות הבגד. בקיבוץ גליות תסתיים מצות ציצית של הקב”ה.