Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. From the newly-released notes of the Rebbe Rashab נ”ע on the Kaf haChayim (Falagy): The sequence of bowing at end of Shmoine Esrei and end of Kaddish:[1]
2. May one cater an indoor event during Succos – for people who would otherwise use a non-kosher caterer?[2]
3. To be able to light candles on the eve of the 2nd day of Yomtov we light a Yohrzeit candle before Yomtov starts, to last until the following night. The flame went out – but I have another candle alight: may I light another Yohrzeit candle for the said purpose?[3]
4. May I Daven on the bus that is full of people dressed like they’re going to the beach?[4]
5. Our custom is to wash Mayim Acharonim just the fingertips. Some quote the Arizal to say it is imperative to wash the entire fingers.[5]  
6. Feedback on Havdolo for children on Sunday morning:[6]
7. Clarification of the widows’ peak dilemma:
8. Feedback re. Voice to Text: Video streaming is not affected by the changes in scenery; voice recognition is affected. Also, there’s the technology that does the conversion from voice to text. [Upon reflection: it is at least creating a short-term script].
9. Feedback to the bearing of torches in the Beis haMikdosh on Shabbos: Their torches were made of cloth doused in oil, not a lamp filled with oil.
10. Feedback to a recent Ribbis question: Two well-known Lubavitch Chassidim had a doubt about a debt of $5k. This was resolved by giving that amount to Tzedoko and in Heaven the merit would be given to whoever was entitled to the money.

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ע’ סח. ובהערות המו”ל מציין לדברינו ב’מילואים’ לסדור רבינו הזקן (ח”ג ע’ א’תקמד ואילך). על ההבדל בין סיום קדיש לסיום תפלה רצה המו”ל לומר שבקדיש אינו כ”עומד לפני השכינה”. [ודבריו תואמים המנהג שהבאתי משו”ת ישכיל עבדי, להבחין בין קדיש תתקבל לשאר קדישים]. הארכתי בנושא שלהי מנ”א תשפ”ד.
[2] ראה שוע”ר סי’ תרמ ס”ד (בדין אם ובנה הקטן שהגיע לחינוך) שלהניח מאכל לפניו בתוך הבית לא הוי כמאכיל דבר איסור בידיים. ולענין מסעדה בשרית למכור בשר מן ר”ח אב ואילך, ראה הצדדים לקולא בשערים מצויינים להלכה סי’ קכב סק”ו. בנדו”ד זה גם לא מאכיל, רק מאשר הכשרות. לאידך זה חילול השם וכו’. ומצד שני, יש חשש שיוותרו על כשרות לגמרי. ידוע שהנו”ב התיר לספרים היהודים שבעירו לישאר פתוחים בחוה”מ “מטעם כמוס”. שמועה רווחה דהיינו בגלל שהיהודים המגלחים זקנים במועד בלאו הכי, אם אין ספר יהודי פתוח, ילכו לספר גוי והוא יגלח להם בתער. ושמעתי שאדה”ז אמר על פסק זה “יפה כיוון”.
[3] ראה שוע”ר סי’ תקכז סכ”ט. היתר שבות דשבות לצורך מצוה – סי’ שז סי”ב. היתר זה הוא רק בשעת הדחק – סי’ שג קו”א א’.
[4] ראה שוע”ר סי’ עה ס”א-ב; נתיבים בשדה השליחות ח”א פ”ז.
[5] בכף החיים (סי’ קפא אות טו”ב) כתב לשפוך על י”ד פרקי האצבעות. גם המשנה ברורה (שם סק”י) קרא תגר על הממעטים בנטילה זו (הובא בקצות השלחן סי’ מג הע’ ח). אבל כמנהגנו (היום יום ד’ כסלו) כן הוא בכף החיים להר”ח פאלאג’י (סי’ כה), וכבר כתב כן החיד”א (הגדה ש”פ שמחת הרגל) – ליטול רק ראשי האצבעות.
[6] אכן יש שתלו זאת בזה שהבדלה באיחור היא בגדר השלמה (כדעת שו”ת חתם סופר, או”ח סי’ קיז), משא”כ לאדה”ז (רצז ס”ח) – שגם המזיד יכול להבדיל ביום ראשון. ברם בשו”ת שבט הקהתי (ח”ו סי’ קנב) מקיל מכיון שאין זה הרגילות להבדיל ביום ראשון. ואין להרגיל הקטן בכך.