Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Explanation of a passage in Yechezkel’s description of the Third Beis haMikdosh.[1]
2. May I – due to a possible allergy to wine – make Kiddush on wine but have someone else drink it; for the night Kiddush and for the day Kiddush?[2]
3. I called up a Levi for the 2^nd Aliya but then realised that he’s davening Shmoine Esrei. So, I motioned to another Levi instead. Should Levi #2 be called up by name?[3]
4. Do chickpeas need to be Bishul Yisroel?[4] 
5. Is it proper to sing the Hu Elokeinu tune while the chazan sings his repetition? Similarly, re. Atta V’chartonu or other, when people sing and hence can’t hear the Chazan.[5]
6. How important is it to have Kaddish said after each Sefer of Tehilim on Shabbos Mevorchim?[6]
7. Should we be saying ברכות התורה before saying Shema with a yid on mivtzoim?[7]  
8. Most kids in the day camp where I work are from non-frum homes. They bring their own food. Should we say brochos with the children over [probably] non-kosher food?[8]
9. If we don’t have a Minyan of men fasting: 1) should the Chazan include Aneinu; 2) should we have Krias haTorah? [9]
10. Feedback about knocked over wine-spill on to someone’s clothing:[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] פרק מב, ה-ו.
[2] מפורש בשוע”ר סי’ ערב סי”ב.
[3] ראה שערי אפרים שער א’ ס”ה וס”כ שיש לקרותו בשם, כי הלוי הוא נוכח ואין חשש לעז. ורק כשאינו שם אז לא יקראו לב’ בשם, משום לעז (שם סי”ט).
[4] אף שנאכל חי, הרי אחר הייבוש צריך בישול (ערוך השלחן יו”ד סי’ קיג סט”ו). ולכאורה הוא גם עולה על שלחן מלכים. וכל שכן כשנעשה חומוס – ראה פסקים ותשובות (יו”ד שם אות ח והע’ 81 שם). אך במקום הצורך חזי לאצטרופי שיטת מו”ר ב’חשב האפוד’ (ח”א סי’ ) להקל בירקות בשימורים כעין ההיתר של פת פלטר.
[5]  מנהג שירת הצבור בעת התפלה מובא בשו”ע או”ח סי’ תקס ס”ג ובמשנ”ב שם ס”ק יד. וראה דברינו ב’סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות’ [ח”ג ע’ א’נג] בהלל הע’ 26. וי”ל: א) ט’ שומעים הקרובים לש”ץ שומעים את קולו; ב) אין חובה לצבור לשמוע קטעים אלו.
[6] ראה קובץ מכתבים שבסוף תהלים ‘אהל יוסף יצחק’.
[7] בשו”ע או”ח סי’ מז ס”ח מסתפק המחבר אם קר”ש נחשבת כלימוד התורה – לדין הצמדת לימוד התורה אחרי ברכת ‘אהבת עולם’.
[8] מחלוקת רמב”ם וראב”ד, הל’ ברכות פ”א הי”ט. דיון בצמח צדק – פס”ד (או”ח ע’ ו, טור ג-ד). נתיבים בשדה השליחות ח”ג סי’ ו.
[9] בשו”ע סי’ תקסו ס”ג מצריך י’ מתענים. בשערי תשובה הביא י”א שבת”צ כיון דקביע א”צ י’. אבל הוא מצריך רוב עכ”פ. וי”א דדי בג’ מתענים. הצ”צ אולי סמך עליהם לצירוף. ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 54-5.   
[10] העירני אחד התלמידים שאין זו גרמא, רק כח-כחו. נחלקו הראשונים אם הפטור של כח-כוחו נאמר רק ברוצח בשגגה – אם חייב גלות, או גם בנזיקין בכלל. ראה פתחי חושן – נזיקין פ”ג הע’ א:ה (ע’ נט). עוד ראיתי (מחנה אפרים הל’ שומרים סי’ לט) שבדבר הנופל מידו מבלי שהרפה ידו ממנו, אינו נחשב אדם המזיק (הובא בפסקי המשפט סי’ שפד:ג). והרי כאן נפלה הכוס של יין.