Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. In Tehillim 135 we have the phrase: נחלה לישראל עמו, whereas in #136 it saysנחלה לישראל עבדו. Why the difference?
2. A Kohen was married to a non-Jewish woman. She died recently. Is he now eligible for Birkas Kohanim?[1]
3. On Sunday of Chol HaMoed we leined אם כסף תלוה את עמי instead of קדש לי כל בכור. What should we lein on Monday: the correct reading for the day (אם כסף תלוה את עמי) or the reading of yesterday (Kadeish)?[2]
4. Over Chol haMoed, after Krias haTorah we recite Ashrei + uVo leTziyon. At what point is the Sefer Torah lifted to be replaced in the Oron?[3]  
5. A Gabbai employed a bochur to do a serious clear-up in the Shul. In the process, the bochur discovered an expensive pen. May the bochur keep the pen for himself?[4]
6. Can one designate the Eruv Tavshilin in the evening of Erev Yomtov (Tuesday night)?[5]
7. We have a guest for the Seder who is not Shomer Shabbos, but doesn’t violate Shabbos publicly. May we serve him/her non-mevushal wine? [6]
8. How much time do I need to spend in order to daven Mincha with a Minyan? [7]
9. Where our Hagodo has חמץ או מצה, other Hagodos have חמץ ומצה. Please enlighten.[8]
10. Feedback to צעקה and זעקה. Shoftim (10:17) has ויצעקו as a call to arms?[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] מבואר בשו”ע או”ח סי’ קכח ס”מ, ובשוע”ר שם סנ”ג, שאינו חוזר להכשרו עד שידור מנשים הפסולות לו.
[2] בביאור הלכה (ר”ס תצ) מביא שבפמ”ג (שם א”א ג) הביא מהפר”ח (שם ה – בשם ס’ ערך לחם) שבימי חוה”מ ישלים מה שחיסר. בשוע”ר (שם ס”ט) הביא את הפר”ח, אף כי לא מפורש בדבריו שלמחר יקרא את של אתמול.
[3] מפורש בסדור אדה”ז להחזירו אחרי “אשרי, ובא לציון”. ושאני ר”ח שאז מפסיקים בלאו הכי בכדי להחליף התפילין וכו’, לכן יש מחזירים בהקדם. וראה דברינו ב’סדור רבנו הזקן עם מקורות ציונים והערות’ ח”ג ע’ א’סג הע’ 64. אכן כן נהגו ב-770, שכ”ק אדמו”ר זי”ע המתין על הבימה עד אחרי הגבהה וגלילה, ואז החזירו הס”ת לארוה”ק והרבי צועד מאחורי הס”ת. ואולי שאני התם, כי עד שהובא הס”ת להיכלו כבר הספיקו הקהל לגמור ‘ובא לציון’. משא”כ בביכ”נ קטן.
[4] במג”א סי’ קנד סקכ”ג הביא מס’ אגודה דהוי למוצאה, כי אין יד להקדש. וע”ע פתחי חושן הל’ אבידה פ”ט הע’ לה.
[5] מסתבר שניתן לערוך עירוב תבשילין גם בליל ערב יו”ט (תו”מ תשמ”ז ח”ד ע’ 426, אבל בהסתייגות ברורה). ויש פוסקים שהורו שאין לעשות כן (ס’ עירוב תבשילין הערוך (ח”ב ע’ ג) בשם שו”ת להורות נתן (מועדים ח”ג ע’ רנ אות ד – כי מצות הכנה לחג מתחילה בהשכמה, ואז הוא הזמן לערוך העירוב). מענה בכי”ק – בקובץ העו”ב גליון א’עג. שם מקיל ליוצא לדרך. ואולי הכוונה במענה ק’, שמכיון שהוא עסוק כבר מבערב בהכנה ליו”ט, לכן גם ליל ערב יו”ט מיקרי ערב יו”ט. וע”ע פס”ת תקכז הע’ 184.
[6] ראה דברינו בנתיבים בשדה השליחות ח”ג ע’ 48.
[7] ראה פסחים מו, א; שוע”ר סי’ צ סי”ז; משנ”ב שם ס”ק נב. תהל”ד שם מקשה מסי’ קסג ס”א שמצריך ד’ מילין.
[8] כנוסח דידן הובא ב’שינויי נוסחאות’ בגליון המשניות וכן ב’הגדה שלמה’ (כשר) ע’ י. והוא הנוסח היותר מובן.
[9] מלבי”ם תהלים קז:ד. בס’ שופטים שם, וגם שם יב:א הוא בלשון הפעיל, וי”ל שלכן נבחר הביטוי החזק.