Krias Hatorah with Some People Sleeping?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including bowing at the end of shmone esrei, making a sukkah next to an overhang, Krias Hatorah with some people sleeping, and HaShem’s name written in English.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. At a farbrengen late Yomtov/Friday, and I didn’t eat after sunset, do I say רצה in bentsching?[1]
2. In the prayer Nacheim said at Mincha on Tisha b’Av I see different versions: ויירשוה עובדי פסילים or עובדי זרים. Assuming that פסילים was used to avoid confrontation with the local religion, it seems that עובדי זרים is more correct. Any insight?[2]
3. At the end of the Amidah we take three steps back. The Shulchan Oruch says that one should be bowed when taking these steps. The Chabad Sidur says to step back and then bow. Please explain.[3]
4. I want to use a wall of my house for my Succah. There is, however, an overhang of some two feet. Is that still acceptable?[4]
5. For the minyan for Krias haTorah, do all ten men have to be awake?[5]
6. Revisiting HaShem’s name written in English:[6]
7. A group of people go together to toivel utensils belonging to one person; does each of the group say the brocho?[7]
8. Feedback on recent discussion re. standing for Krias haTorah: In the Sefardi Shul in my area the people sit thru Kaddish. Is this a Sefardi/Ashkenazy thing?[8]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] שוע”ר סי’ קפח סי”ז.
[2] בסדר רב עמרם, רמב”ם (מהדורת קאפח), סדור יעב”ץ, בית תפלה (לרז”ה), שקלאוו: “עובדי פסילים”; בסדור של”ה ד”ר וד”ב: “עובדי כוכבים”; קאפוסט תקצ”ו: “עובדי זרים”. בסדורים ספרדיים: “ויבלעוה לגיונים ויירשוה”! סברא, שהשמיטו “עובדי פסילים” וכה”ג בכדי שלא להעליב הממשל המוסלמי – ששלטו גם בירושלים באה”ק ת”ו בזמנם.
[3] כריעה תוך כדי ג’ פסיעות אחורה – הנהגת אביי ורבא (יומא נג ב). הובא בשו”ע סי’ קכג. ברמב”ם הל’ תפלה פ”ה ה”י – ה’ כריעות! בזח”ג רכט א מונה “כריעה וזקיפא לשמאלא וכריעה וזקיפה לימינא”, הרי שיש בס”ה י”ב כריעות וזקיפות. וכבר הקשה על הסתירה הר”מ די לונזאנו בס’ שתי ידות. ומביא מרבינו יונה – ז’ כריעות! בס’ שיח יצחק (סוף מסכת חגיגה) ניסה לתווך בין הזהר והש”ס. משמעות ספר המנהגים כהזהר, וכן משמע בב”י סי’ נו – לענין קדיש. והיינו הצ”ע שם.
[4] בפסקי תשובות סי’ תרלב אות ד מכשיר, אבל בשם ה’שדי חמד’ פוסל.
[5] בשוע”ר סי’ נה ס”ח מביא שי”א שהישן מצטרף לקדיש. בפרי מגדים (א”א שם סק”ח) נסתפק לגבי קריאת התורה. הר”ן (מגילה כג ב “אין קורין בתורה . . . פחות מעשרה”) כתב שרבנן תיקנו קריאתה בציבור. ובביאור הלכה סו”ס קמו הוכיח להחמיר. ולהעיר מדין תענית צבור [לא מד’ צומות] דבעינן י’ מתענים (משנ”ב סי’ תקסו ס”ק יד. וכ”כ בשו”ת צמח צדק או”ח סי’ קי). משמע דלא רק משום “דבר שבקדושה” הוא דבעינן י’ לקריאת התורה.
[6] ראה שו”ע חו”מ סי’ כז ס”א; אורים ונתיבות שם; פתחי תשובה יו”ד סי’ רעו ס”ק יא.
[7] ראה שוע”ר סי’ רסג  סט”ז ובקו”א סקי”א שם.
[8] ראה שוע”ר סי’ נו ס”ה.