Blending Raspberries in a Smoothie?

Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. One who made Kiddush before Musaf is advised to make Kiddush again after Musaf:[1]
2. Raspberries are reputed to be regularly infested. A whole bug is a ‘beryah’ and is therefore not boteil. If I puree the fruit, the bugs will not remain whole and will therefore be boteil. Am I allowed to solve the bug problem by pureeing the fruit?[2]
3. I am a Kohen. I was behind the Minyan when the time came for Duchenen. May I interrupt Pesukei deZimra, Birkos Krias Shma, in order to Duchan? And: does it make any difference if I am not the only Kohen?[3]
4. My community follows the Sefardi minhag, wherein Kaddish isn’t said after Oleinu. Before Oleinu, however, they recite a chapter of Tehilim, after which they say Kaddish Yosoim. Since I’m in the year of Aveilus ל”ע, the people are OK with me saying Kaddish again after Oleinu. But is it okay according to our guidance to say Kaddish twice?[4]  
5. May I say a Brocho whilst I have a nicotine pouch in my mouth?[5]
6. What is the brocho for Rice Krispies according to the Alter Rebbe?[6]
7. In the evening I remembered that I missed saying the Morning Brochos that morning. May I still say them?[7]  
8. A woman was given a Jewish name and was blessed with that name in Shul. She didn’t live for 30 days after the naming. Should that name be written on her gravestone?[8]
9. Feedback on saying HaGomeil when released from jail; 9 hadasim (סה”מ תש”ח ע’ 172)
10. Feedback on Mezuza affixed on Shabbos: [9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ליקוטי שיחות ח”כ ע’ 342.
[2] ראה לקוטי שיחות חכ”ד ע’ 453 שהוא על פי הרמב”ן דברים כ”א, כב. ומשמע הכוונה שהבזיון לע”ז כולל בזיון לצד הקדושה.
[3] ראה תו”מ תשמ”ו ח”ד ריש שיחת ש”פ ראה שמצות קריאת התורה אינה דוקא בפרשה של שבוע זה. על השתדלות היחיד להשלים פרשה שחסר – ראה ס’ יו”ט שני כהלכתו פ”ט הע’ לג [מא]. וכל זה ביחיד, אבל צבור שחסרו פרשה, נוהגים להשלים בשבת הבאה (רמ”א סי’ קלה ס”ב).
[4] מנהג ההחלפה ב”אשרי, ובא לציון” מובא בביאור הלכה סי’ קלב ב’מאמר קדישין’. לענ”ד הש”ץ השני גם מוציא הצבור כהראשון, לכן יכול לומר ק”ת. אבל בגשר החיים (ל:ח:ג) בונה ההיתר על ה’קדושא דסידרא’ – ובלבד שיאמר בקול. ובפסקי תשובות (סי’ קלב אות כח) מזכיר שיש י”ח אזכרות ב’ובא לציון’ – כנגד תפלת י”ח. אבל מקורו נעלם.
[5]  “ידגיש הסמך של חסדו”. הוא לקוח מהערה ב’הלל’ בהגדה של כ”ק אדמו”ר זי”ע. רש”י – בגליון הרי”ף פ’ היה קורא. כנסת הגדולה או”ח סי’ נ.
[6] ס’ ישמיע כל תהלתו, תהלים מזמור פו.
[7] פיצול הציצית היינו רק בשנים החוטין, לא בסיבים הפרטיים שבכל חוט. לקט ציונים על שו”ע אדה”ז מהר”ל ביסטריצקי ע”ה. וכ”כ בפסקי תשובות סי’ יא סי”ג.
[8] ראה  רמב”ם הלכות שגגות פי”ג ה”ה. לקו”ש ח”ט ע’ 322.

[1] יש חשש שהקידוש לפני מוסף לא קיים בה מצותי’, לכן מומלץ לקדש שנית אח”כ.
[2] ג’ דרגות: א) מוחזק בתולעים – אסור לרסק. ב) מיעוט המצוי – מותר לרסק, אבל לא לשם ביטול. ג) בחשש רחוק – מותר לרסק להישמר מחשש תולעים (פסקים ותשובות יו”ד סימן צט אות י).
[3] בשוע”ר סי’ קכח סמ”ג מורה לעלות אפילו באמצע תפלת י”ח – אם אמרו לו לעלות או שאין שם כהן אלא. ולענין קר”ש ופסוד”ז – ראה פסקי תשובות סי’ קכח אות סה.
[4] ראה אגרות קודש ח”ה ע’ שיג.
[5] ראה סדר ברכת הנהנין פ”א ס”י וי”א.
[6] ראה או”ח סי’ קעב ס”ב ובמג”א ובמשנ”ב שם, שהביאו (מברכות נא, א) שצ”ל “ימלא פי תהלתך” (תהלים עא, ח). אכן באשל אברהם (שם מהדו”ת) תולה באם ידבר כן לחבירו.
[7] המשנה ברורה (סי’ נב סק”י) הביא בשם הגר”א שניתן לברך גם בלילה. דברי הגר”א הם לענין ברכת ‘שעשה לי כל צרכי’ במוצאי יו”כ. ובזה אין אנו נוהגים כדבריו (ספר המנהגים ע’ 47 – הוראת הצ”צ בשם אדה”ז).לענין אונן ר”ל כתב אדה”ז (סי’ עא ס”ב) שאינו משלים אחרי הלוי’, כי הי’ פטור בשעת חיובן – כשקם ממטתו. בקצות השלחן (סי’ ה) התיר לברך “כל היום”. משמע דבלילה לא. שם מביא מדרך החיים להבחין בין שליש\רביע הראשון של היום לאחר כך. בר”ס מו מבואר שברכות השחר מתקנו להשלים מאה ברכות. ומבואר שם דהיינו מערב עד ערב. מבואר שניתן להשלים רק עד הערב.
[8] בשו”ת אגורה באהלך (להר”מ פרקש נ”י) ח”א סי’ נו האריך דאיכא למיסמך על שם החדש גם בלא ל’ יום. וראה מהרש”ם ח”ג סי’ רפו. ובשו”ת אפרקסתא דעניא (ח”ג יו”ד סי’ רלג) מתיר נתינת שם עברי גם אחר המיתה.
[9] למה לא הוי מצוה הבאה בעבירה? בשם ר”א וסרמן (קובץ הערות סי”א): להבחין קיום המצוה ובין הכשר המצוה. י”ל כן בנדון מזוזה.