Watch: Panorama of Halacha

Anash.org feature: A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Connection of Mayim Acharonim to Sodom; why women don’t usually wash mayim acharonim? [1]
2. Is there a problem to use a powdered sugar shaker to sprinkle sugar on cake/doughnuts etc. on Shabbos? [2]
3. May we have fish together with cottage cheese? [3]
4. I wish to export alcohol to new markets, and I have a non-Jewish partner. May we also sell non-kosher wine? [4] I am contemplating bringing another Jewish partner, who is Sefardi. Does that make matters better or worse?
5. A bris is scheduled for the afternoon; the celebrants are in Shul for Shacharis. Is tachnun recited? [5]
6. I intended to name my son Aron Yaakov, but at the Bris I forgot to mention the name Yaakov. Can this name be added later? [6]
7. Can a ceramic-tiled kitchen counter-top be kashered? [7]
8. One wearing a Tallis to recite a brocho at a Chupah, should he say a brocho? [8]
9. Some years ago I lent a substantial sum to a close relative “for a week”. So far he hasn’t repaid. May I use my Maaser to pay off his debt? [9]
10. I saw a rainbow in the rear-view mirror. Should I say the Brocho? [10]

[1]  שבת ומועדים (פרוינד) ע’ עא. הסבר של הר”א הלוי לויטנסקי ז”ל. מיעוט מים – מורה בצבע להחיד”א. לא בכלי כסף – סה”ש תש”ב ע’ 92.

[2]  אסור לפזר ע”י רוח משום זורה (ראה שוע”ר סו”ס שיט. בפס”ת שם אות מ”ז אוסר פיזור confetti). אבל כאן אין הרוח מסייע.

[3]  ש”ך יו”ד סי’ פז סק”ד; פתחי תשובה שם סק”ט; רשימת היומן ע’ שנד.

[4][4]  מחלוקת מחבר ורמ”א יו”ד ר”ס קכג. המחלוקת אם איסור הנאה הי’ משום בנותיהן, או אטו של ע”ז. ונפק”מ שהחומרא לכתחלה היינו איסור הנאה, לא רק איסור סחורה.

[5]  שביל חיים, מאת הרא”ח נאה, פ”ח ס”ו.

[6]  ראה ס’ זיו השמות ר”פ יד. אבל בנדו”ד האב הוא שטעה. ומ”מ נראה שיכול להוסיף השם אח”כ.

[7]  קי”ל שאי אפשר להגעיל כל”ח. אך דלפק זה אין דרכו להניח עליו ממש אכו”ש שיס”ב. אסור להשתמש בטעם פגום. כאן גם בהשתמשות יהא עראי. לכאורה יש לסמוך על העיטור ולהגעיל הדלפק בעירוי רותחים ג’ פעמים.

[8]  ראה קצות השלחן סי’ ז ס”ט שמחייב ברכה בטלית של קהל. וא”כ כ”ש בטלית שלו. והארכתי במ”א.

[9]  צדקה ומשפט פ”ה סי”ג ובהערה שם.

[10]  שו”ת בצל החכמה ח”ב סי’ יח.