Watch: Panorama of Halacha

Anash.org feature: A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

  1. On Friday night we rise when saying ופרוש עלינו סוכת שלומך. This is connected to the נשמה יתירה joining us at that point. What about Yomtov? [1]
  2. Amazon delivered a package on Shabbos. May we enjoy the contents? [2]
  3. May one open the plastic wrapping of a magazine? [3]
  4. We have a non-Jewish contractor renovating a building for the use of our community. Our agreement at the outset was that they may not work on Shabbos. We are under pressure to complete by a particular date, and the workforce maintains that they won’t meet that target unless they work on Shabbos. Is there any leeway to let them work on Shabbos? [4]
  5. Reb Yehuda haChosid cautions re. a shidduch where fathers share the same name. [5] Does the same apply to mothers? What if their civil names are different? [6]
  6. We’re looking forward to traveling soon after Tisha b’Av for our son’s wedding. May we wash clothes on Motzei Tisha b’Av? [7]
  7. May Taleisim be stacked on top of Seforim? [8]
  8. In the premises of a Jewish firm, there is an office occupied by a non-Jewish employee. Does that doorway need to have a Mezuza? [9]
  9. Reuven put down a deposit to purchase a house from Shimon, but he wasn’t able to complete it in time. May Shimon keep the deposit? [10]
  10. We’re dining out and we bought a very expensive kosher wine, not mevushal. Without asking us, the non-Jewish waiter took the bottle and opened it for us. May we drink the wine? [11]

[1] דבר הקימה ב’ופרוש עלינו’ מיוחס למהר”י סרוק (שלמי חגיגה קצד א). בזהר מפורש שיש נשמה יתירה ביו”ט, וגם בר”ח (נסמן בלקו”ש חל”א ע’ 191). בס’ בית השואבה נוקט שאין נשמה יתירה ביו”ט, ולכן א”צ לקום. בס’ תורת ההלכה (פסחים קב) כתב שביו”ט אין הנשמה יתירה באה ע”י התפלות, ולכן א”צ לקום. ולענ”ד עדיין הדבר מוכרע.

[2] שמירת שבת כהלכתה פל”א סכ”ד – כי לא הובא בשבילו.

[3] ראה פסקי תשובות סי’ שמ סל”ז; שבת כהלכה ח”ד פכ”ח סנ”ג ובביאור [ז] שם. בקצות השלחן סי’ קיט סי”ז אוסר, כ”א ע”י א”י.

[4]  שוע”ר סי’ רמד ס”ח.

[5] צוואת ר’ יהודה החסיד סי’ כד.  

[6] שלחן מנחם ח”ו ע’ קמא. אגורה באהלך ח”ב ע’ 415 שכן הורה כ”ק אדמו”ר זי”ע לכו”כ – להוסיף שם לאחת המחותנות.

[7] החומרא במוצאי ת”ב וביום י’ – שו”ע סי’ תקנח. בשו”ע – בשר ויין. מהרש”ל אוסר כיבוס ורחיצה. לצורך יש להקל בכיבוס ורחיצה (הגר”ש וואזנער, משנ”ב ‘דרשו’ שם). ושם בשם הרב ב”צ אבא שאול, שאיסור בשר ויין היינו בגלל ביטול הקרבנות, ורק זה שייך גם ביום עשירי. צד נוסף בנדו”ד – שבמג”א סי’ תקנא ס”ח מקיל בעשיית בגדים בט’ הימים לצורך נישואין אח”כ.  

  [8]  גנזי הקודש פ”ג סל”ב.

[9]   חובת הדר פ”ב ס”ב. ה”ה לגבי דייר. לפי זה, בית מלון חייב – שו”ת קנין תורה ח”א סי’ קכה. הוראת כ”ק אדמו”ר זי”ע.

[10]  שו”ע ורמ”א חו”מ סי’ רז סעיף יא. פתחי חושן – קנינים פכ”א ס”ח. אם הכסף ביד שליש י”ל דלא הוי כנמסר לידו.

[11] ראה רמ”א יו”ד סי’ קכד סכ”ד. ש”ך ר”ס קכה.

Discussion
In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.

Leave a Comment

Your email address will not be published.

advertise package