Watch: Panorama of Halacha

New on Anash.org: A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. The cover for my Tefillin Shel Yad is stuck tight. May I lay the Tefillin so?[1]
2. The custom is to remove the cover whilst donning the Tefillin, but to then replace it for the duration of prayer [2]. Why should it be removed initially? [3]
3. We use pre-cut paper towels on Shabbos. Certain brands are embossed with the product’s name, e.g. Plenty or Andrex. May they be used on Shabbos? [4]
4. May I leave food to cook in the Sous Vide on Friday for Motzei Shabbos? [5]
5. Further on the stoop: To carry there one needs an added pole on both sides. [6]
6. When praying for a Goy we use the father’s name. Why? [7]
7. May a Mi sheBeirach be recited for a Nochri? [8]
8. A wedding photographer took a non-refundable deposit for a function. Due to the lockdown, the event was canceled. Is a refund in order? [9]
9. Further on brachos on soup: the carrot in chicken soup, is it also shehakol? [10]
10. Smoothie that includes crushed biscuits. [11]
11. Ice cream that contains crushed biscuits.
12. What brocho is said when eating a Granola bar?[12]

[1]  ראה פסקי תשובות סי’ כז סכ”ג שיש בזה חשש של ציפן זהב כו’.

[2]  בפסקי תשובות שם הביא מחלוקת האחרונים אודות לבישת המכסה, יש שחששו להנ”ל ויש שהמליצו לכסות לשמור על הריבוע. באג”ק חי”ב ע’ תלג כתב שהרבי ריי”צ נ”ע לא לבש, והרבי בעצמו כן לבש.

[3]  כן כתב בפסקי תשובות שם, אך ללא טעם. וחשבתי לומר דהיינו בכדי שיאחוז הקציצה בעת הברכה. כמ”ש בשוע”ר סי’ רו ס”ח שצריך לאחוז החפץ של מצוה בימינו בעת הברכה. אבל למעשה אין נוהגים לאחוז הקציצה ש”י בימין בעת הברכה, כי בימין אוחז הטלית לכסות הזרוע.    בס’ שבח יקר (סי’ ג ס”ג) כתב שיאחוז הרצועה בידו בעת הברכה. ולא מצאתי מקור לדבריו. ולכאורה, לפי מנהגנו להדק הקשר הצמוד לבית, צריך לאחוז הרצועה ביד שמאל והקציצה ביד ימין.

[4]  בשוע”ר סי’ שמ הובא דין אכילת עוגות שיש עליהן כתב. ויש שהקילו באותיות החקיקה. אבל משוע”ר סי’ תנח ס”ח מוכח שאין לחלק. וראה בארוכה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 223. שמירת שבת כהלכתה פכ”ג סי”ט.

[5]  בשו”ע סי’ תרט נחלקו הב”י והרמ”א לגבי הטמנה לצורך מוצאי יו”כ. והמנהג להחמיר (שוע”ר שם). אבל נדו”ד אינו של הטמנה, וגם אינו למוצאי יו”כ, מותר (שבת כהלכה פי”א סכ”ז).

[6] ראה שוע”ר סי’ שסג ס”ב.

[7]  ראה זיו השמות בשם שו”ת גבול יהודה סימן ב.

[8]  בשו”ת ערוגת הבושם (א”ח סי’ לג) שולל נוסח “מי שבירך אבותינו…”, וממליץ לברך בנוסח “הצור תמים פעלו….”.

[9]  כאן היתה התחייבות באופן דהוה לי’ למידע, וא”כ יש כאן מחילה. וכל שכן שהוא מוכן לשרת אחרי המגיפה. (אחד הדיינים).

[10]  במשנ”ב סי’ רה סקי”ג כתב לברך על הירקות כיון שבאים למזון ולשובע. אך אם באו ללפת המרק, נפטרו בברכתו (דרשו).

[11]  בשוע”ר סי’ רד ס”ד כתב שאין מברכים בורא מזונות אלא על מאכל.

[12]  הכוסס את החטה מברך בפה”א (ברכות לז א), והובא בשו”ע סי’ רח ס”ד אפילו בשלוק. אבל שם ס”ב כתב לברך ‘מזונות’ על שלוק. ומיישב המג”א (סק”ב) שבס”ב מיירי ששלקו עד שנתמעך. ובשם הרר”י התנה שיהיו נדבקים ע”י הבישול. אבל י”ל דה”ה בנדבקו ע”י דבש ושוב נאפו.