Teaching Alef Beis to a Non-Jewish Child?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including women braiding tzitzis, teaching Alef Beis to a non-Jewish child, yichud in a bomb shelter, and taking a gartel into a restroom.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

  1. Question from a Sem. girl in EY: If I hear the alarm, I am supposed to take shelter in a ‘safe room’ and lock it from inside. If I come there and there is a single man there; may I lock the door? In other words: Does Yichud apply in case of danger? [1]
  2. May a woman braid Tzitzis?[2]
  3. Do ice cream cones need to be Pas Yisroel?[3]
  4. May a gartel be brought into a restroom? [4]
  5. Following the Shabbos Kiddush/Farbrengen, the floor in our Beis Chabad is quite dirty. We have a cleaner come tidy up in time for Mincha. If she chooses to use a mop, must I stop her from doing so?[5]
  6. Is it true that if an error was discovered in a Sefer Torah during the Toichocho or during the list of 42 journeys, one should not stop leining until finishing that unit?[6]
  7. We’re not permitted to teach Torah to non-Jews. What about teaching them Alef Beis and to read Hebrew?[7]
  8. The Mishna states that one should not enter a bath-house before Mincha[8]. So, what’s the basis for men going to Mikvah on Friday afternoon, before Mincha? [9]
  9. I’m making a large function in a local hotel. The kosher caterer is coming from abroad. May we serve hot food on the glass dishes that belong to the hotel? [10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

YouTube player

  1. [1] ראה בארוכה בנטעי גבריאל – יחוד פט”ז ס”ב ואילך, אם איסור יחוד הוי אביזרייהו דגילוי עריות. וי”א שבפנוי’ דהוי יחוד מדרבנן יש להקל. אך גם באשת איש מקיל שם, דהוי אונס. והרי במצב של אונס אמרינן דאין אשה חייבת למס”נ, כי היא קרקע עולם.  
  2. [2] מבואר בשוע”ר סי’ יד ס”ב.
  3. [3] בש”ך יו”ד סי’ קיב ס”ק יח משמע שבבלילה רכה לא הוי פת. אבל בערוך השלחן (שם סל”א) מבואר דכל שנקרא פת לענין חלה, ה”ה לענין פת עכו”ם. וראה סדר ברכת הנהנין פ”ב ה”ו שהביא אדה”ז ב’ דעות לענין טריתא, אי הוי’ ‘המוציא’ אם קבע עלי’ סעודה.
  4. [4] בנתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 173 כתבתי שהוא מותר. אבל אח”כ הראו לי בקובץ והאר עינינו בתורתך’ ע’ רעג בשם כ”ק אדמו”ר זי”ע, שאין לעשות כן.
  5. [5] בכף החיים סי’ שלז ס”ק כא הביא ממהריק”ש בס’ אהלי יעקב סי’ צד להקל מכיון שהנכרית יכולה להסיר המים ע”י מכבדת של קש. ונמצא שסחיטת הסחבה היא להנאת עצמה, ע”כ. ויש לעיין באיסור סחיטת המים מהסחבה, שאינו צריך למים הללו, וגם אין כוונתו לכבס.
  6. [6] מחלוקת בזה בשו”ע סי’ קמג. בסדר דרך החיים סי’ פא מורה כהמרדכי – לקרות בס”ת הפסול עד שיוכל לעצור. בקצות השלחן סי’ פא מביא שאין מפסיקים בתוכחה ובמסעות. (לדידי’ יש להחליף לס”ת באמצע הקריאה. לשו”ת צמח צדק או”ח סי’ עו מותר לגמור הקטע שאסור להפסיק בו – עד שיוכל להפסיק. וראה דברינו בנתיבים בשדה השליחות ח”א ע’ 64 ואילך).
  7. [7] ראה באריכות גדולה בשדי חמד ח”ו ע’ א’תקיד; ס’ בין ישראל לנכרי יו”ד ע’ תנט.
  8. [8] שבת ט ב.
  9. [9] ראה משנה ברורה סי’ רלב ס”ק כט; ספר שערי השבת (אופקים תש”פ) ע’ רלה.
  10. [10] באו”ח סי’ תנא סכ”ז פסק הרמ”א שאין נוהגין להגעיל כלי זכוכית., כדין כלי חרס. לדברי כמה פוסקים, בשאר איסורים אנו מקילים. יש מקילים גם בלי הגעלה, ויש המצריכים הגעלה. ובשוע”ר סי’ תנא סע”ג מתיר המאכל – בפסח – בדיעבד, גם ברוב תשמישו  בחמין, אם הגעילו הכלי. וראה בארוכה ס’ הגעלת כלים פי”ג הע’ לח.

In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

advertise package