Placing a Mezuzah on an RV Caravan? feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including mezuzah on an RV, who owns interest on maaser money, davening in an airport, and non-Jewish work on Tisha B’Av.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

  1. In our locality, each household brings their garbage to a central waste point. Our non-Jewish cleaner will normally take a bag of garbage on her way home at the end of each day. May she do so on Shabbos? [1]
  2. A family owns a caravan (RV) which they use several times a year. Otherwise, it is parked in their driveway. One daughter uses the caravan regularly for her music practice. Does this caravan have to have a Mezuzah? [2]
  3. I opened a separate savings account in which I place Maaser-money. The account attracts interest. To whom does that extra belong: the Tzedoko or myself? [3]
  4. I’m davening in an airport. If I face Yerushalayim I will be disturbed by passers-by. Is it permissible to choose to face a different direction instead?[4]
  5. At Mincha on Thursday, 17th of Tammuz, we had four men who were still fasting. Were we able to: a) do Krias haTorah; b) have the Chazan say Aneinu?[5]
  6. My work is in a hot kitchen. I won’t manage to last the day without drinking. Do I fast or do I do my job?[6]
  7. May our non-Jewish staff come in to work on the morning of Tisha b’Av?[7]
  8. A doorway that has no posts, just the corners of the walls:[8]
  9. It is our custom that the man who has Chazak also verbalizes חזק חזק ונתחזק. Why is it not counted as a hefsek?[9]
  10. Feedback on the head-knot of the Rebbe’s Tefillin:

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

YouTube player

  1. [1] ראה שוע”ר סי’ רמד ס”ב שאפילו בעושה בקבלנות, אין היתר ברשות ישראל. וכ”ש שהיא שכירה, לא קבלן.
  2. [2] עיקר הדין ביו”ד סי’ רפו סי”א.  בשו”ת מנחת יצחק ח”ב סי’ פב מחייב מזוזה בקאראוואן שאדם דר בו בקביעות (מחוסר אמצעים לקנות בית). לענ”ד אין נדו”ד דומה לשם, כי הקאראוואן מיועד לנסיעה, ורק בעמדו ריק אז הבת מנצלת אותו לאימוני המוזיקה. וע”ע ס’ שכל טוב סי’ רפו ס”ק קעו-קעט; פתחי שערים סי’ רפה אות קל.
  3. [3]  נ”ל שכל עוד הממון בידו הוא באחריותו. וא”כ מסתבר שיכול להחזיק הריבית לעצמו.
  4. [4] ראה פסקי תשובות סי’ צד אות ב. וראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 76, מאג”ק כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ חי”ג ע’ צט.
  5. [5] ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב פ”ג סי”א-י”ב.
  6. [6] בס’ תורת המצוות (רובינפלד) ח”ב ע’ תקפד כ’ שאם יבא לידי חולי ע”י קיום מצוה, אינו חייב לעשותה, כבשו”ת בשמים ראש סי’ צד.
  7. [7] ראה או”ח סי’ תקנד סכ”ב – שע”י נכרי מותר אפילו בבית הישראל.
  8. [8] ראה ס’ שכל טוב סי’ רפז אות ט ואילך. ולדבריו לא הבנתי דברי ס’ חובת הדר פ”ו ס”ו וז’.
  9. [9] ראה רשימת היומן ע’ תמ.

In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

advertise package