Milk Left in Fridge With Non-Jewish Babysitter? feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including challa from frozen dough balls, paying a babysitter for Shabbos, opening diapers before Shabbos, and milk left in fridge with non-Jewish babysitter at home.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

  1. Feedback on the question of Muktzah of money received from the Rebbe זי”ע:[1]
  2. Feedback on the Rebbe’s frequent mention of למטה מעשרה טפחים:[2]
  3. I buy dough in frozen balls; I fill a baking tin with these balls, let them thaw, and then rise, and I have a regular Challoh. What if I made several loaves at the same time; do I now have to / may I now do Hafroshas Challoh? [3]
  4. I wish to employ a babysitter for Shabbos mornings. How can I pay her for her time? [4]
  5. I have a game of Sudoku that uses numbered tiles instead of writing numbers. May it be used on Shabbos?[5]
  6. I have been advised to open and close Pampers before Shabbos. What is the purpose of doing so?[6]
  7. If I left an open bottle of milk in my refrigerator and I left the house with a non-Jewish babysitter, would that milk no longer be considered Cholov Yisroel?[7]
  8. In between my donning my Tefillin Shel Yad and my Shel Rosh, the Chazan begins Modim; should I interrupt to respond? [8]
  9. I know that it isn’t tzniusdik for a man to greet a woman with Sholom. Does that apply to his own wife (e.g. at Kiddush Levono)? [9]
  10. One reciting Kiddush Levono alone, should he say שלום עליכם, עליכם שלום? [10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

YouTube player

  1. [1]  מכתב קודש – באנגלית – מר”ח סיון תשל”ה.
  2. [2]  שיחת יו”ד שבט תשל”ז (שיחות קודש תשל”ז ע’ 452 ואילך). תיווך הגמ’ סוכה שהשכינה לא ירדה למטה מי”ט ומשה לא עלה למעלה מי”ט עם המדרש אודות תחתונים יעלו ועליונים ירדו – בסה”מ תרמ”ג ע’ פב. וראה סה”מ תרמ”ד ע’ חצר; צפנת פענח דברים ע’ תה ואילך.
  3. [3] ראה שו”ע יו”ד סי’ של ס”א.
  4. [4]  בפסקי תשובות סי’ שו סק”ח מביא החולקים ההיתר של ה’תהלה לדוד’ (דרך הלוואה וויתור על החוב), ושם אות י מתיר דרך מתנה.
  5. [5] ראה ס’ שמירת שבת כהלכתה פט”ז סכ”ד.   
  6. [6] ראה ס’ שבת כהלכה ח”ד ע’ רנא ושם ע’ רנב בהע’ קד דהיינו בכדי שההדבקה היא רק לטווח קצר. אך ע”ש הע’ קג שהגרש”ז הקיל בכך.
  7. [7] ראה שו”ע יו”ד סי’ קיח סו”ס י שכשאינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין. בחלקת בנימין שם נסתפק אם מותר אף לכתחלה. בחלב נראה להקל.
  8. [8] בסדור אדה”ז הכריע (דלא כמ”ש בסי’ כה סכ”ב) שיש להפסיק לענות דברים שבקדושה. [להלן שם, לגבי הפסקה לענות בברכות קר”ש, השווה “מודים אנחנו לך” לדברים שבקדושה]. בס’ הפסק בתפלה (מהדורת תשס”ט ע’ 71) כתב שאין לענות כלל. בס’ שבח יקר מהדורת תשנ”ח ע’ 30 כתב לענות “מודים אנחנו לך”, אבל במהדורות מאוחרות כתב שאין לענות, רק לשחות עם הצבור.
  9. [9] עיקר הדין – בשו”ע אה”ע סי’ כא ס”ו. כ”ק אדמו”ר זי”ע פותח לאשה: “ברכה ושלום”. אריכות בדין זה בס’ גן נעול (תל אביב תשע”ו) פ”ז.
  10. [10] בס’ פסקי תשובות סי’ תכו אות יט כתב שיאמר – ע”פ לקוטי מהרי”ח. אלא דשם קאמר שגם ליחיד יאמר בל’ רבים: “עליכם”, דקאי ברכת שלום אחמה ולבנה. אבל ביחיד ממש לא מיירי.

In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

advertise package