Menorah of Butane Lamps, Tiki Torches, LED Lights?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including menorah of butane lamps, lighting menorah at grandparents’ home, selling a wedding ring for an intermarriage RL, and damage caused by a wind-blown object.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Raising the Kiddush-cup one tefach or three tefochim: [1]
2. You have written that butane lamps are unsuitable for Menorahs. What about Tiki torches?[2]
3. May one light Menorah away from his home? E.g. we’ve brought the kids to the grandparents for Menorah-lighting. We would like to stay for supper. But I’m not allowed to eat before I light the Menorah.[3]
4. May a Jewish man who is married to a non-Jewish woman be called to the Torah? If he’s a Kohen, does he forfeit the privileges of Kehunah? May he duchen? [4]
5. The wind blew my trampoline from my garden, over an 8ft hedge, to the street, where it landed on a neighbor’s car, knocking off a side mirror. Am I liable?[5]
6. I sell jewelry. A Jewish man wishes to buy a ring for his wedding to a non-Jewish woman. May I sell him the ring?[6]
7. Feedback on the saga of the coffee en route to work:[7]
8. Does traveling in a car have the same status as a traveler on foot?
9. I’m standing at the bus stop and I say a brocho and begin eating a snack. The bus arrives and I get on board; new brocho?
10. I have a haphazard pile of Seforim. Am I permitted – on Shabbos – to return each Sefer to its place?[8]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

1. [1] הערה בקובץ על אמירת תהלים; אגרות קודש חכ”ג אגרת ט’טז; מילואים לסדור רבנו הזקן עם הערות כו’ סימן כח. וע”ע תורה שלמה פ’ תצוה ע’ קסז-ח; אנציקלופד’ תלמודית סוף ערך ‘זרת’ (כרך יב ע’ תמד).
2. [2] ראה פסקי תשובות ר”ס תרע”ג.
3. [3] ראה פסקי תשובות סי’ תרעז; נטעי גבריאל – חנוכה פי”א סעיף ה. סיפור שהתפרסם בעיתון ‘דערהער’ אשתקד. ומוסבר בזה מה שכ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע הדליק נ”ח בבית אמו הרבנית ע”ה.
4. [4]  נידון בשנת תשפ”ב פ’ ח”ש ופ’ כי תשא. הגרש”ז אויערבך ב’דרשו’ סי’ נה מס’ 58; ס’ ומקרב בימין ח”א סי’ ב-ג; נתיבים בשדה”ש ח”ב ע’ 66; שו”ת אמר רב”א סי’ כח (בשם ה’שבט הלוי’). וש”נ לדבריו המאלפים בשו”ת רבני אירופא סי’ ב. וילע”ע בשו”ת שירי מנחה, ואינו תח”י.
5. [5] אבנו סכינו ומשאו שנפלו לרה”ר באונס והזיקו, פטור – חו”מ סי’ תיא ס”ב.
6. [6] ראה דגול מרבבה על הש”ך יו”ד סי’ קנא סק”ו, אם יש חיוב להפריש ישראל העובר עבירה בזדון. אבל לפי דברי אדה”ז הלכות רבית סע”ז משמע דשייך לפנ”ע גם במומר. אכן בנדו”ד אינו מסייע לעבירה כלל, כי האיש היהודי הזה חי מכבר עם הערלית ר”ל, ורק שרוצה לעשות טקס.
7. [7] חיי אדם כלל נט סט”ז; שער הציון סי’ קעח אות לח. שו”ת אור לציון ח”ב סי’ יב סט”ו – שהנוסע ברכב הוא כמו ההולך בדרך. וכ”כ בס’ וזאת הברכה (ח”ב ע’ 62). ומ”מ כתב שאם קבע לאכול ברכב חונה ואח”כ המשיך לנסוע – לא מקרי שינוי מקום! וראה במשנ”ב מהדורת ‘דרשו’ שם הערה 33 בשם הרח”ק שהיתר המשנ”ב מיירי בעגלה בלא גג, ואילו בנכנס לרכב הוי כנכנס לבית וצריך לברך.
8. [8] ראה שמירת שבת כהלכתה פ”ג סס”ט וספ”א.