Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. I put on a pair of Tefilin early in the day to recite Shema. I later put on a different pair of Tefilin, for Shacharis. Should I recite a brocho when donning the second pair?[1]
2. Does a polyester-fabric shower curtain present a problem for use on Shabbos (with cold water)?[2]
3. Is it okay to pour boiling water from a parev kettle into a meaty cholent?[3]
4. Is a gluten-free dough eligible for the mitzvah of Challoh?[4]
5. May one peel lip-stain on Shabbos?
6. Why is the word Echod – in the opening verse of Shema – preceded by a vertical line?[5]
   Breishis 35:22 has a break (פתוחה) in middle of a posuk. When reviewing the Parsha שנים מקרא ואחד תרגום, should one stop at the break to recite the Targum of the first part of the posuk?[6]
7. I accidentally knocked over a bottle of wine in a shop. Am I liable to pay for it?[7]
8. Several men missed leining at Mincha on Shabbos. May they lein after Mincha?[8]
9. Feedback on Sidur interview, re. mention of Ketores in prayer at end of Korbanos:[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] במילואים לסדור רבנו הזקן (ח”ג ע’ א’תעח) כתבתי לברך שנית – כשהי’ שינוי-מקום בינתים. אבל בפסקי תשובות (סי’ כה הע’ 168) סבור שלא לברך שנית, על סמך דעת החיי אדם (כלל י”ב) ששינוי מקום אינו מפסיק לברכת המצוות, כפי שהביא שם סי’ ח אות כ”ו. אגב: מזה חשש שלא לברך על ט”ק בבוקר כשדעתו ללבוש ט”ג אח”כ, כי אולי ברכת הט”ק פוטרת הט”ג.
[2] ראה פסקי תשובות סי’ שב אות כג שראוי להחמיר בבד-אריג בסיבים סינטטיים כעין בד הנעשה מצמר וכותנה וכו’.
[3] בשו”ת מנחת שלמה (ח”ב סי’ צז) כאשר הזיעה המגיעה עד הקומקום אינה חמה כשיעור יד סולדת בו. וראה פסקים ותשובות יו”ד סי’ צב אות כ והע’ 246.
[4] בס’ שבת כהלכה פ”ג סוף אות ח מזהיר בזה.  וכן בפסקי תשובות סי’ שיח סוף אות לב.
[5] סדור ר’ שבתי סופר במקומו.
[6] רז”ה (שערי תפלה סי’ שכח) מבטל לגמרי קריאת עשרת הדברות בטעם העליון. יעב”ץ (לוח ארש סי’ תסב) חולק עליו. הוא מחדש שמשה רבינו הנחיל שני סוגי הטעמים. בשוע”ר (סי’ תצד ס”ח ואילך) מכריע לקרוא ברבים בטעם העליון, היינו החלוקה לפי הפרשיות – כעין מתן תורה. אבל ביחיד יש לקרוא לפי חלוקת הפסוקים. א”כ ה”ה בנדו”ד. גם בהוספות המו”ל לוח ארש מכריע כן.
[7] בשו”ע חו”מ סי’ תיב ס”א פוטר השובר את הכד דרך הילוכו ברה”ר, כי אין דרך בנ”א להתבונן בדרכים. ובשו”ת קנה בשם ח”א סי’ קכד פוטר למי שבא להקיץ את חבירו ודרס על המשקפיים שלו שהיו מונחים על הרצפה. משמע דרה”ר לאו דוקא.
[8] ראה פסקי תשובות סי’ רצב אות ג. וקצת ראי’ לזה מזה שיש עושים מנין לקריאה ומפטיר יונה בשעת ההפסקה ביוה”כ, כנזכר בהגהות רעק”א לאו”ח סי’ תקנט ס”ד.
[9] נוסח תפלה זו מובא בטור סי’ מח. אדה”ז הוסיף בה ענין הקטורת. אבל בכמה סדורי אשכנז אינה מופיעה כלל. ולא מצאתי למה.