How Long Can I Hold On to Maaser Money?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including how long you can hold on to maaser money, visiting a kever twice on the same day, deep-fried eggrolls, and what time to hold the Purim seuda this year.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. In Tehilim #37 there are verses beginning with each of the א-ב in sequence, with the exception of the letter ע. Why was that letter omitted?[1]
2. Our Beis Chabad has a set time for Friday night Maariv. Due to the fast this Friday, may I make Kiddush and break my fast before Maariv?[2]
3. Purim this year is on a Friday. Would we be allowed to start our communal Purim meal close before Shabbos, pause for candle-lighting, and then continue with Kiddush & Lechem Mishne and the Shabbos meal?[3]
4. Lechatchila the Purim feast should be earlier in the day. Is that before noon or before the 10^th hour?[4]
5. May a gold pendant with Hashem’s name be melted and recycled?[5]
6. I immersed utensils in a body of water that’s only there following rainfall. Is that valid?[6]
7. May I hold on to my Maaser money long-term, or must I distribute it sooner than later?[7]
8. What is the source of the custom not to visit the same grave twice in the same day?[8]
9. At the opening of this week’s Sedra there is no gap in the Sefer Torah[9]. What if the Sofer did leave a space of two letters?[10]
10. Feedback on the Eggrolls: If deep-fried, they are Mezonos.

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] על פי קידושין ל, א.
[2] ראה פסקי תשובות סי’ רעא הע’ 53. [איהו מיירי מבעוד יום, ולכך מצריך קבלת שבת תחלה. אבל בנדו”ד כבר קידש היום]. אכן לפמ”ש בשו”ע סי’ רלה ס”ב ובמשנ”ב שם סקט”ז, לא יאכל ‘מזונות’ יותר מכביצה.
[3] דיני פורס מפה ומקדש – בשוע”ר סי’ רעא סעיפים י-יא. וראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 151. עצה לבעל נפש: לקיים סעודתו בשחר, ולא יתחיל הסעודה עם האורחים, ובהגיע הזמן אז יברך על היין ולחם-משנה כרגיל.
[4] ב’נתיבים’ שם כתבתי להתיר להתחיל הסעודה לכתחילה עד שעה עשירית – ע”פ שוע”ר סי’ רמט ס”ז. אבל ברמ”א כתב לערוך הסעודה בשחרית, והוא ע”פ מנהגי ר’ אייזיק טירנא. וכתב בקצות השלחן (סי’ סט הע’ ח) שי”ל דשאני סעודת פורים דשכיחא בה שכרות. וראה העו”ב גל’ תתיד. אכן בשו”ת מהרי”ל סי’ נו:ח מתיר עד שעה י’.
[5] דין מחיקת השם – יו”ד סי’ רעו ס”ט.
[6] קצור שו”ע סי’ לז ס”ב.
[7] ראה שו”ע יו”ד סי’ רנז ס”ג. ההיתר לתת לגבאים לצרף אותה לזהב – פירש בערוך השלחן, כי לולא כן אסור לגבאי לפרוט לעצמו כו’. ולולא דבריו הו”א שהכוונה שהם רשאים לשמור הממון לזמן ממושך. ציטוט מס’ דרך אמונה הל’ מתנות עניים פ”ח.
[8] צוואת ר’ יהודה החסיד אות יב.
[9] ראה רש”י על הפסוק. ובתורה שלימה מביא מכמה מדרשים ומזח”א רטז ע”ב. בלשון אדה”ז (שו”ת סי’ א): “סתומה גמורה”. וא”ת שחלוקת הפרשיות אינה מן התורה? י”ל מזה שעזרא תיקן להתחיל הקריאה השבועית מפסוק זה, משמע שזה ענין חדש. וא”כ למה לא הוצבה כאן הפסקת פרשה – ראה תורה שלימה כאן.
[10] בש”ך יו”ד סי’ ערה סק”א מביא בשם הב”ח להקל בעשה ריוח במקום שאין פרשה, ומסיק “ואין דבריו מוכרחים”. גם הט”ז שם סק”א פוסל. אכן בנדו”ד, ראה שו”ת חיים שאל סי’ עד:ה שהקיל בזה. ובכמה תיקוני-סופרים באה ההוראה להשאיר ריוח אות א’.