Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Someone travelling abroad during Chanukah stops at the Ohel on his way to JFK. Is there any value in his lighting Menorah at the Ohel?[1]
2. A boy who turns Bar Mitzva during Chanuka, can he light Menora before nightfall?[2]
3. I said a brocho over a dairy knish and then realized that I’m fleishik. Should I eat a drop of knish? What if it’s within an hour from when I ate meat?[3]
4. I have to begin Shacharis very early, which presents a problem this time of the year with donning Tallis & Tefillin too early. Can I choose to put on T&T early and leave the brocho until after Yishtabach, or should I delay donning T&T until then?[4]
5. May I purchase non-kosher food as a gift for a non-Jew?[5]
6. Are ‘seasonal gifts’ kosher?[6]
7. Does a day trip from the UK to Ireland warrant Birkas haGomel?[7]
8. May one wear earplugs on Shabbos to protect himself from the cold?[8]
9. Burnt Challah was left in the oven while tonight’s supper was cooking:[9]
10. I toivelled a new knife. I later realized that the plastic has a clear plastic layer, as in wrapping. Is that tevila valid?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בנטעי גבריאל – חנוכה פי”א ס”ה מתיר – במקום קושי – להדליק בבית שהוא אוכל שם, אע”פ שאינו ביתו. וראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב פי”ד הע’ 14.
[2] נטעי גבריאל – חנוכה פ”ג ס”כ מתיר, כיון שעשה המוטל עליו בשעתו. במשנ”ב מהדורת דרשו (סי’ רלה הע’ 13) נוטה לומר שיכול להתפלל מעריב מבעוד יום. וראה לקו”ש חי”ז ע’ 70 – שחייב הקטן להתכונן לזמן חיובו. במילא פעולתו אז מועילה לו.
[3] בס’ פסקים ותשובות (יו”ד סי’ פט:ה) מתיר לאחר שעה לאכול שיעור לברכה אחרונה. אבל תוך שעה, יש אוסרים ויש מתירים ע”י קינוח. ולאכול מאכל פרווה – שהיה בדעתו לאכול גם אותו: לאדה”ז, דוקא אם היה בפניו; למשנ”ב, גם לא היה בפניו.
[4] בעוד לילה יש איסור להניח תפילין – מחשש שינה, כמבואר בשוע”ר סי’ ל. לכן יניח בין ישתבח ליוצר (לקט הקמח החדש סי’ נח:יח). אבל הש”ץ נ”ל שילבש קודם ישתבח וגם יברך אז. כי אח”כ אינו יכול להפסיק.
[5] בשו”עיו”ד סי’ קיז ס”א מבחין בין איסור דאורייתא או דרבנן. ברמ”א אוסר לקנות איסור תורה להאכיל לפועליו. אך יש מתירים.
[6] בשו”ע שם סי’ קיז ס”ה אוסר. ברמ”א שם סי”ב מקיל היכא דלא אפשר.
[7] בפסקי תשובות סי’ ריט הע’ 13 הביא שלא לברך על הנסיעה מבריטני’ לצרפת. אכן אנו נהגנו לברך מעולם. וכל שכן על הנסיעה לאירלנד, שהוא כ-8 שעות באני’.
ביאור למה נסיעה מעל הים מברך הגומל (ספר המנהגים ע’ 24) והטס על מדבר אינו מברך.
[8] בשו”ת
[9] ברמ”א יו”ד סו”ס שכב כתוב שנהגו להשליך החלה לתנור טרם האפי’. ואפילו אם נאפו יחד לא נאסר הפת, כי החלה הוא כחוש (ס’ חלה כהלכה ע’ כו ב’שיח הארץ’, על יסוד שוע”ר סי’ תמז ס”ט ומשנ”ב סי’ תסא סקכ”ב, דפת דינה ככחוש..
[10] בדרכי תשובה יו”ד סי’ קכ אות צו מביא לחומרא בשם הרב מבוטשאטש. והוא בסוף ספרו ‘אמרות טהורות’ על דיני טבילת-טהרה.