Can I Write My Contact Info on My Tefillin?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including lighting menorah in an airport, polishing shoes after a trip, the bracha on Melba toast, heter iska, and writing contact information on tefillin.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. I am traveling during Chanukah. May I light Menorah with a brocho in an airport en route? [1]
2. May I light at home before going to the airport – even if I won’t be home that night? [2]
3. A teacher accidentally knocked over a ‘shtender’ of one of his pupils and damaged it. Is he obliged to pay for the damage? [3]
4. In a doorway to a corridor, on the inside – the ceiling is flush with the lintel, but on the outside – the wall extends upwards. Is a Mezuzah required?[4]
5. In the Tzava’ah of Reb Yehuda haChosid it is written not to polish one’s shoes on the day of travel. Does that include upon arrival too, or only prior to the journey?[5]
6. A few questions on Heter Iska:
7. 1. What does it mean that I will receive 1% of the profit?
8. 2. What does it mean that both parties need to accept profits and losses – how do losses apply to the one who gives the money?[6]
9. 3. I didn’t get the point/idea of שבועה and becoming exempt of it by paying?
10. Our chef bakes bread in order to then make crackers from the bread. Are those crackers HaMoitzee or Mezonos? Ditto Melba Toast:[7]
11. Am I allowed to write my name and telephone number on the actual tefillin cubes?[8]
12. Feedback on apostrophes for names when writing a Pidyon:[9]
13. Feedback on the locksmith fixing the door of a church:[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

1. [1]ראה פסקי תשובות ח”ו מהדורת תשפ”א סי’ תרעז אות ה; שמועות וספורים ח”א ע’ 104. 
2. [2] ראה שם סימן תער”ב אות ב (המדליק בפנים לא ידליק בפלג המנחה וילך).
3. [3] ב”ק פז א. באם יכול הקטן למחול – ראה אנציקלופדי’ תלמודית ע’ מחילה (כרך מד ע’ תרפה ואילך). 
4. [4] בט”ז יו”ד סי’ רפז סוסק”א מחשיב סוף כותל כפצים. אבל נדו”ד הוא פחות מזה. בחובת הדר פ”ז הע’ ח מצריך מזוזה כשיש כותל מעל הפתח. אך אולי כוונתו שיש חלל למעלה מב’ הצדדים.
5. [5] צוואת ריה”ח אות לט. במהדורת שבעים תמרים הוא אות מד.
6. [6] 1) יסוד העיסקא הוא מחצה מלווה ומחצה פקדון. אסור שיטפל בפקדון בשכר קבלת המלוה. לכן צריך שיקבל שכר על הטיפול בפקדון. 2) בעיסקא רגילה חייב המטפל לשתף הרווחים עם המעסיק. לאידך, אם יש הפסד, הרי גם המעסיק מפסיד. 3) בכדי שהמטפל לא ינצל פתח זה, הרי התנאי שהמטפל יתחייב שבועה לאמת דבריו. כאלטרנטיבה: המטפל ישלם סכום קבוע מראש למעסיק, ואז לא משנה אם המטפל מפסיד או מרויח.
7. [7] ספר שערי הברכה פט”ז סנ”ג והע’ קיז שם.
8. [8] מלאכת שמים כלל יט ס”ט ב’בינה’; עטרת זקנים סו”ס לד; שו”ת רמ”ע מפאנו סו”ס לח.
9. [9] ראה אוצר מנהגי חב”ד [תשרי] ע’ תג ואילך.אין שם ב”ה; מקצר שם חי’; ישראל – מלא.
10. [10] ראה ט”ז סי’ קמג ס”ק ב.