Can I Open a Porta-Crib or Folding Bed on Shabbos? feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including opening a porta-crib on Shabbos, sitting on a table, and ב”ה or בס”ד at the beginning of a letter.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

  1. On a Shabbos Rosh Chodesh that coincides with Parshas Shekolim, three Sifrei Torah are used. In error, ST #2 was the one for Shekolim. During the reading, someone realizes that the reading for Rosh Chodesh should have come first. What do we do now: a) for the Torah readings; b) for the Haftorah?[1]
  2. There is a widespread quote that it is forbidden to sit on a table since the table resembles the mizbe’ach (altar). Does this have a halachic source?[2]
  3. May a folding cot (crib) be opened on Shabbos?[3]
  4. I ordered Mishloach Monos online, to be delivered to my friend on Purim. I paid for the goods with my credit card, but does that make the food mine?[4]
  5. On Succos we are concerned that a child can acquire the Arba Minim, but is unable to release them back to their owner. So, how can a child give Mishlo’ach Monos?[5]
  6. May one pause in the middle of Megila-reading and explain that section in English?[6]
  7. What is a recommended minimum for people to give for Matonos loEvyonim?[7]
  8. ב”ה or בס”ד at the beginning of a letter?[8]
  9. Feedback on spitting in Oleinu during Shmoine Esrei:[9]
  10. Tracker device for criminal, autistic, Alzheimer’s; medical details:[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

YouTube player

  1. [1] בשו”ת נודע ביהודה (מהדו”ת, או”ח סי’ יא) הורה לקרוא הפטרת ר”ח, הביאו השערי אפרים (שער ח ספ”ב) והמשנה ברורה (סי’ תרפה סק”ה).
  2. [2] בס’ מנהג ישראל תורה (סי’ ק”ע אות יד) כתב שלא מצא מקור נאמן לזה.
  3. [3] ראה שוע”ר סי’ שטו סי”ג.
  4. [4] מכיון שאין מעות קונות, לא קנה השולח. רציתי לומר דמצינו דמעות קונות להתיר איסור דרבנן, מכיון שמתחייב בכך ב’מי שפרע’ (שו”ת ריב”ש סי’ שו, הובא בט”ז יו”ד סי’ קעג סק”י, ובשוע”ר בכ”מ. אבל מצינו בדין עירוב (עירובין פא א) שאין מעות קונות. ועדיין צ”ב אם צריך קנין למצות משלוח מנות, כי אולי די בזה שהגיעו המנות לידי המקבל, כדין קידושין מדין עבד כנעני (קידושין ז א). וראה גם פסקי תשובות סי’ תרצה הע’ 142 בשם הגר”מ פיינשטיין ז”ל.
  5. [5] בשו”ע חו”מ סי’ רלה ס”א איתא דמבן שש יש לו קנין מדרבנן. ואולי די בזה גם למצות משלוח מנות. ולגבי קטנים מגיל זה י”ל שאין המקבל צריך לקנות המנות, ודי בזה שיכול ליהנות מהן. וילע”ע.
  6. [6] ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב פט”ז ס”ט (ע’ 146-7).
  7. [7] ראה.
  8. [8] אגרות קודש בסוף קונטרס ‘התוועדות’ שי”ל לש”פ תזו”מ תשפ”א. וראה גם נתיבים בשדה השליחות ח”ב פי”ט ס”ו (ע’ 174 ואילך).
  9. [9] ראה שוע”ר סי’ צז ס”ב.
  10. [10] ראה שוע”ר סי’ שא סט”ו; ארחות שבת ח”ג פכ”ח אות קפז.

In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

advertise package