Can I Leave Money for a Cleaning Lady on Shabbos?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including leaving money for a cleaning lady on Shabbos, having a fence around a pool, maaser from government benefits, and cutting down a grafted fruit tree.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. In the 8^th brocho of Shmone Esrei we ask for healing, ending with praising HaShem as healer of the Jewish people. But HaShem heals all flesh, as expressed in the end of the brocho of Asher Yotzar: רופא כל בשר. So why the specification in this blessing?[1]
2. We made a Pruzbul last Erev Rosh haShono; this year again?[2]
3. We have a non-Jewish helper come each Friday night. I have been leaving an envelope with cash for her to take when she leaves at the end of the evening. Is that allowed?[3] What if this when I’ve accepted Shabbos early?[4]
4. Does a swimming pool require a maakeh?[5]
5. If I began to drink a cup of coffee before Maariv, and then paused for Maariv – when I resume my drink after Maariv, do I say another brocho?[6]
6. Someone who suffers continually from thirst, may they sip water after Boruch She’omar?[7]
7. Can I use Oat Bran for making bread for Lechem Mishneh?[8]
8. A person is very ill, in hospital; I am his next-of-kin. If the hospital calls me on Shabbos and tells me that the patient is deteriorating rapidly, may I travel to be with him in the last moments of his life?[9]
9. The government has given grants to assist people to pay their energy bills. Need one set aside Maaser from this income?[10]
10. I recently bought a home. The previous had planted an apple tree in the garden. Upon closer inspection, it is certainly a grafted tree, the rootstock being from another species. May I keep the tree or must I remove it?[11]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בפירוש התפלה לר’ יהודה בן יקר, ע”פ דברי אביי (ברכות כט -ב ואילך) לישתף . . בהדי ציבורא.

[2] לדעת הרא”ש אסור לתבוע חוב בשביעית, ולכן אי אפשר לעשות בו פרוזבול. להרמב”ם מותר לתבוע חוב בשביעית, לכן אפשר – וצריך – לעשות פרוזבול. וכ”כ בלוח כולל חב”ד. וראה אוצר מנהגי חב”ד – אלול-תשרי ע’ מ.

[3] ראה שוע”ר סי’ תקיז ס”ו; שמירת שבת כהלכתה פ”ל סכ”ט [סל”ג].

[4] ראה שוע”ר   .

[5] ראה ועשית מעקה ע’ נא.

[6] ראה שוע”ר סי’ קעח ס”ז; ס’ שערי הברכה פ”ג סס”א.

[7] ראה בארוכה בשו”ת אבני דרך חי”ג ע’ 45. ולהעיר משוע”ר סי’ תקצב ס”י.

[8] ראה פסקי תשובות סי’ רח ס”ב.

[9] ראה שוע”ר סי’ שכח סי”ט.

[10] ראה ס’ צדקה ומשפט פ”ה הע’ כו. אבל במקרה שהממשלה פורעים ישר לחברה, אז אין צריך לתת מעשר על החסכון. וראה נתיבים בשדה השליחות ח”א ע’ 318 – 320.

[11]  ראה יו”ד סי’ רצה ס”ו. בפתחי תשובה שם סק”ד מביא משו”ת חתם סופר צדדים להקל בשעת הדחק.

[1] ראה ס’ כשרות ארבעת המינים (שטרן).

[1] ראה אגרות קודש ח”ג ע’ קמח; שלחן מנחם ח”א ע’ ריב ואילך; בן איש חי פ’ ויגש.

[1] ראה שבת כהלכה פ”א סנ”א.

[1] ראה שוע”ר סי’ קח סי”ח.  

[1] ראה הררי קדם ח”ב סי’ סו; אנציקלופדי’ תלמודית כרך לו ערך לחם משנה ע’ תר. באגרות קודש חי”ד ע’ כט דן במה שנוהגים לברך כל אחד ברכת המוציא, דשפיר דמי. וכאן אנו נוקטים דנפיק ידי חובתו גם בלא אכלו מלחם הבציעה כלל.

[1] ראה פתחי חושן הלכות נזיקין פ”י ס”ו.

[1] ראה שוע”ר סי’ שסב סי”ט.