Can a Brother and Sister be ‘Kvater’?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including leaving shul for Yizkor, removing an IV from a parent’s arm, and reading the Aseres Hadibros without a minyan.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Why is the first verse of Shema recited when taking the Torah to be read on Shabbos & Yomtov?[1]
2. A campus-shliach was planning to have a late meal this Shabbos afternoon, to lead into Yomtov. He asked whether both Retzei and Yaal’eh veYovoi would be said?[2]
3. Is Poreis Mapoh an option when Shabbos flows into Yomtov?[3]
4. In the evening at the end of Rosh Chodesh I davened Maariv early, with a Minyan. I didn’t say Yaaleh veYovoi. Afterward, I’m saying Birkas HaMozoin and it’s still before sunset. Should I include Yaaleh veYovoi?[4]  
5. Question from Ukraine: Nightfall here is 10:15, and we have a curfew from 11 PM. May we have Maariv early on the two nights of Yomtov?[5]
6. May a son remove an intravenous needle from his mother’s arm?[6]
7. Why should those whose parents are living leave the Shul for Yizkor?[7]
8. Can a brother and sister be kvater?[8]
9. Several years ago, my neighbor decided to replace our party fence with a much taller fence. This fence collapsed during the recent stormy weather and has since been sprawled out in my garden. What are my rights?[9]
10. What is the correct pronunciation: “Malchus” or “Malechus”?[10]
11. When there’s no Minyan present, I understand that we can take out a Sefer Torah and read just the Aseres haDibros. If there is a Minyan present, may I ask a man to leave the room for the beginning of the reading of the Aseres haDibros?

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] מסכת סופרים פי”ד ה”ט-י. ושם (ה”ח) מבואר שהוא ענין פריסה על שמע, למי שאיחר לבא לביהכ”נ. ובסדור של”ה פירש לפי שהתורה כולה שמותיו של הקב”ה, על כן אומרים פסוק של יחוד, ובהמשך לזה”אחד אלוקנו…”. ולהעיר מרמב”ם הלכות תלמוד תורה פ”א ה”ו שבתחילת הלימוד של הבן מלמדו אביו פסוקי “תורה צוה” ו”שמע”. ומשמע שם דהיינו  (גם) משום מצות תלמוד תורה.

[2] הרי מבדיל בשעת הקידוש ושוב אינו מזכיר של שבת – ראה שוע”ר סו”ס קפח.

[3] שוע”ר סי’ רעא ס”ט.

[4] בשוע”ר סי’ קפח סי”ז כתב שלא להזכיר. אבל לענין תפילין משמע בסי’ ל ס”ה שיניח. ובנתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 27 הע’ 7 הבאתי שלא יברך על הנחתן.

[5] מבואר בשוע”ר סי’ רצג ס”ב – שאין להקדים במוצ”ש. בן איש חי ש”ר במדבר ס”ב – מתיר ליו”ט שני.

[6] יו”ד סי’ רמ”א סעיף ג.

[7] ארחות חיים סי’ תרס”ח סק”ח.

[8] בפסקי תשובות (סי’ רסה הע’ 276) נראה לו פשוט דשרי. ועל בן עם אמו כו’ מציין לס’ חותם קודש סימן י סט”ז.

[9] שו”ע חו”מ סימן קסו.

[10] קיצור כללי הדקדוק, מאת הר’ מרדכי שוסטרמן ז”ל, פ”ב.