Breaking a Piñata – A Kosher Practice?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including liability for spreading chicken pox, is piñata kosher, and rebuking those who talk in shul during davening.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. My two-year-old developed chicken pox. I sent my one-year-old to a babysitter. The following night the one-year-old also has chicken pox, as do several children that were at the babysitter. Those children had to be kept home, and the babysitter had a loss of income. Do I have financial liability for any of the above? [1]
2. Is piñata kosher? [2]
3. The Shulchan Oruch says to rebuke one who is learning during Chazaras haShatz. Does that mean that one is permitted to embarrass the offender? [3]
4. It is customary to look towards the Chazan when he says Birkas Kohanim. Is facing that direction sufficient or should one endeavour to see the Chazan? [4]
5. I’m having a party and I’m expecting some non-Shabbos observant Jews. I’m making cocktails with wine. Does the wine need to be mevushal? [5]
6. At Shacharis on Purim, is the Sefer Torah returned to the Oron Kodesh before the reading of the Megilah or afterwards? [6]
7. The new Chabad Kitzur Shulchan Oruch has a note to bang during the communal recital of the list of the ten sons of Homon. Is that widely followed?[7]
8. My oldest brother was born with a health defect and he passed away after two weeks from birth. Regarding the Fast of Firstborns, am I counted as a firstborn?[8]
9. Story in Sefer haMinhogim re. Rebbe Rashab and the Kaddish after Krias haTorah:[9]
10. Feedback on Haftorah of Pekudei when Shkolim superseded Vayakhel, including: is Haftorah of Vayakhel ever read? [10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

1. [1] ראה אנציקלופדי’ תלמודית ערך גרמא בניזקים (כרך ו).  בגדר “היזק שאינו ניכר”: בס’ הביאני חדריו (ע’ תכח ואילך, בשם הגרי”ש אלישיב בשם ס’ דור רביעי)  דהיינו דוקא בהיזק רוחני, שלאוה”ע אין בזה כלום. משא”כ בנדו”ד, שסופו להיגלות.
2. [2] מבואר בשו”ע יו”ד סי’ קעח ס”א ברמ”א שמעשה שאין לו טעם אסור משום חקות עכו”ם.
3. [3] ס’ מעדני יו”ד (ב”ב תש”פ) ע’ תרח.
4. [4] בס’ המנהגים ע’ 13 – מנהג אדמו”רי חב”ד. בס’ יפה ללב סי’ קכח מביא המנהג להסתכל בש”ץ. בגדר ‘כיוון’ – להעיר ממדות פ”ב מ”ד (הובא ביומא טז, א): “כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים, חוץ מכותל מזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה (כנגד) [ב]פתחו של היכל…”. אדם אינו חוצץ, דהוי מינו – ראה שוע”ר סי’ צ סכ”א.
5. [5]  יו”ד סי’ קכג ס”ד. משא”כ ביין שהוא אסור שנתערב, בטל בששה (שם סי’ קלד ס”ה).
6. [6] בטור או”ח סו”ס קמט הובאו ב’ דעות. נת’ בשעה”כ פי”א סט”ז וכ”ב; חקרי מנהגים ח”ג סי’ קד.
7. [7] הדברים הובאו שם מלוח כולל חב”ד, והוא על פי דבריו בכרך ‘קצות השלחן – הלכה למעשה’ ע’ קמו. אבל לא נתפשט מנהג זה.
8. [8] באר היטב או”ח סי’ תע סוסק”א בשם שו”ת שבות יעקב ח”ב סי’ טז.
9. [9] העובדא: ב’היום יום’ ח”ב קטע 40, וב’רשימת היומן’ – בע’ תעא. נעתק בס’ המנהגים ע’ 77. בשערי אפרים (ש”י ט) ‘העניק’ קדיש זה לבעל יארצייט שעולה שלישי [ובשבת} שביעי]. גם לבן י”ב חודש העולה למפטיר. אבל בשו”ת אגודות אזוב מדברי סי’ ו דייק משו”ת תשב”ץ (ח”ג סי’ קעא – שמנע קטן מלומר קדיש זה) שקדיש זה שייך לאבל ר”ל, ע”כ. וכן יוצא מעובדא זו, שהרבי ניגש לס”ת לומר קדיש. ב) בזה מוסבר אמירת קדיש זה גם ע”י שני אבלים, משא”כ אם עיקרו שייך לש”ץ; ג) מה שלא נתן למתחיל לגמור תיכף, אולי אז יש להרבי לחשוש אם יאמר הקדיש שנית אחריו. אבל אחרי שהרבי אמר הקדיש, אז פנה לראשון לגמור המצוה שהתחיל.
10. [10] ראה הטבלא בטור או”ח סימן תכח.