11-Year-Old Girl Separating Challa?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including removing glasses for Shema, an 11-year-old girl separating challa, and non-Jewish waiters preparing tables for a Motzei Shabbos event.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

  1. Follow-on from last week: My son parked my car late on Friday afternoon in a tow-away zone. May a non-Jew be asked on Friday night to park the car elsewhere? [1]
  2. The Shabbos hotplate was switched off, but the food is still hot. Without being asked, a non-Jew reconnected the power. May we enjoy the hot food hours later? [2]
  3. May an 11-year-old girl separate Challoh with the brocho?[3]
  4. My son is turning Bar Mitzvah shortly. When he was three years old he was involved in a life-threatening accident. Should he now say the brocho of HaGomeil? [4]
  5. A Jewish man married a non-Jewish woman. She gave birth to a boy. Later she underwent an authentic Giyur, as did the boy, who is now getting married to a frum Jewish girl. Should the biological father’s name appear in the Kesubah?[5]
  6. When covering my eyes for Shema, need I remove my glasses? [6]
  7. In order to be given the benefit of the doubt that one requested rain in Shmoine Esrei – does it depend on the passing of 30 days or having said the request 90 times?[7]
  8. We’re having a large event on Motzei Shabbos. May non-Jewish waiters prepare the tables on Shabbos?[8]
  9. Is striking a match on Yom Tov forbidden Min haTorah or Miderabonon?[9]
  10. Feedback on why the third parsha of the Shema is said in RT Tefillin:[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

YouTube player

  1. [1] ביאור הלכה סי’ שלב: בסי’ רסו [בשוע”ר: שם ס”א] הותר למסור כיסו לנכרי כי אין אדם מעמיד עצמו על ממונו. בסי’ שלד [בשוע”ר: שם סכ”ה] נאסר לבקש מנכרי לכבות דליקתו כי אדם בהול על ממונו. י”א שההיתר בכיס הוא כי האדם אינו יכול לזרוק ממונו בידיים, משא”כ בדליקה – שההיזק בא ממילא. אבל בשו”ע שם מתיר להקיז בהמתו המסוכנת ע”י נכרי. לכן מחלק שראוי להתיר איסור קל בגלל הבהלה על ממונו, אלא שבדליקה יש חשש שיצטרף עם הנכרי לכבות עוד. אלא שלפי זה צריך ביאור: למה התירו אמל”נ בביה”ש בהפסד מרובה [שוע”ר סי’ רסא ס”ב], והרי גם בשבת עצמו הותרה? ולדעה הא’ י”ל שההקלה בהקזה הוא משום צער בעלי חיים.
  2. [2] שו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ ה – הובא בס’ מלכים אומניך פ”ב הע’ כז. [במקום שיש עירוב אין ההנאה מובהקת, כי יכול להעביר האוכל שהוא חם עתה ולהניחו על הפלטה של שכינו].
  3. [3]  ראה שו”ע יו”ד סוף סי’ שזח כג; שם סי’ שלא ס”ל וסל”ג.
  4. [4] ראה באר היטב ר”ס ריט בשם שו”ת מהר”ם מינץ סי’ יד.
  5. [5] ס’ משפט הכתובה ח”ז פס”ב .
  6. [6] ראה שו”ת אז נדברו חי”ב סי’ נג:ג.
  7. [7] בקצור שו”ע סי’ יט ס”ה [ע”פ דרך החיים פל”ג אות סח] החמיר. במשנ”ב סי’ קיד סק”לז הקיל.
  8. [8]  ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 131 ואילך; שם ח”ג ע’ 184 ואילך.
  9. [9]  בביאור הלכה ר”ס תקב הביא דעת הט”ז דאסור מה”ת. אבל באנציקלופדי’ תלמודית (כרך מ ע’ תרנב) סתם שהוא איסור דרבנן (וש”נ), וכן סתם החזו”א או”ח סי’ נ אות ט ד”ה ולענין מבעיר.
  10. [10]  ע”פ שיחת אחש”פ תשמ”ב סל”ד ואילך.

In keeping in line with the Rabbonim's policies for websites, we do not allow comments. However, our Rabbonim have approved of including input on articles of substance (Torah, history, memories etc.)

We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

advertise package