Watch: Panorama of Halacha

Anash.org feature: A weekly shiur by Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Question on Nusach: In Mincha on Shabbos we say ומי כעמך ישראל, whereas most Sidurim have ומי כעמך כישראל. Why the difference?[1]
2. May a man trim his eyebrows?[2]
3. May a man use a shampoo to restore the colour of his hair?[3]
4. Please clarify the necessary amounts of Matzo to be ingested to fulfil the Mitzva of Matzo, Korech and Afikoman:[4]
5. We live quite North, so the time between nightfall and midnight is quite short – especially in a leap year. On the second night of Pesach, how important is it that we have the first piece of Matzo before midnight?[5]
6. A boy was circumcised on Day Seven. Are there any further steps to be taken?[6]
7. One of our mispalelim davens slow, so he starts earlier and is thus able to start Shmone Esrei together with us. He usually finishes when the Chazan finishes the Repetition. Would it be better for him to start SE before us, and that way he will be able to respond to the repetition?[7]
8. The כוונה in the verse פותח את ידיך, is it imperative at all three recitals of אשרי?[8]
9. Brocho on blossoming trees during Nisan:[9]
10. Re. using tea bags on Shabbos: Is it wrong to mix the water around to get more flavor out of the bag while it is fully submerged in the water?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

 [1] בשמואל־ב (ז, כב) “כישראל”; “כעמך ישראל” בדברי הימים־א (יז, כא). טעם ע”פ קבלה: פע”ח שער השבת פכ”ג.

[2] שו”ת צפנת פענח (ווארשא) סי’ רנח. ולענין מקום בפנים כו’ שאין רגילות לגדל שער – ראה ס’ צניף מלוכה פ”ד. וראה קובץ אבקת רוכל (לייקוואוד תשע”ח) ח”ב תגובה לגבי הסרת שיער של חד-גבה.

[3] בשו”ע יו”ד סי’ קפב ס”ו אוסר לצבוע שיער. באגרות משה יו”ד ח”א סי’ פח אוסר אפילו ע”י כדורים. ומ”מ י”ל שבנדו”ד אינו צובע.

[4] שוע”ר סי’ תפו ס”א. ספר כזית השלם (בודנר).

[5] נתיבים בשדה השליחות ח”א פי”ב ס”ד; לוח היום יום ט”ו ניסן.

[6]  ראה רמ”א יו”ד סי’ רסב סוס”א; באר היטב שם; סדור דרך החיים סימן רכט.

[7] שוע”ר סי’ צ סי”א; פסקי תשובות שם סקט”ו.

[8] בשוע”ר ר”ס קא הזכיר בייחוד “שבפסוקי דזמרה”.

[9] סדר ברכת הנהנין פי”ג הי”ד.

[10] שבת כהלכה ח”ב פי”ד סל”ד.