Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. What is the Torah source for the Beis haShoieivo celebrations?[1]
2. Several years ago, a friend cleared out his garden of several fruit trees. His home has since been riddled with persistent problems. Thinking the above issues are connected: Is there a way to repair the spiritual harm brought on by destroying a fruit tree?[2]
3. Why is עלינו included in the Chazan’s Musaf on Yom Kipur?[3]
4. Why is the alphabetical על חטא not recited at Neilah? [4]
5. Does one who ate less than a shiur on a fast day say Aneinu?[5]
6. Motzei Yom Kippur, I felt ill and didn’t make Havdolo. A) Should I say Havdolo the following day;[6] B) Should I say a brocho on a [נר ששבת] flame?[7]
7. Guidelines re. serving as Chazzan on Shabbos & Yomtov in the year of Avelus RL:[8]
8. In Neilah, we recite a poem beginning with אזכרה. There are conflicting opinions whether the י”ג מדות הרחמים are said as the chorus or not. To discuss:[9]
9. Is Schach taken from a cemetery fit for use?[10]
10. Can the Succa be made of three walls made of Lovud?[11]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] הערת כ”ק אדמו”ר זי”ע לד”ה חסידים ואנשי מעשה, תשכ”ט (תורת מנחם חנ”ד ע’ 130).
[2] ב”ק צא, ב;  ס’ ברכת השם (פארהאנד) ע’ 373.  
[3]
[4] ראה תורת מנחם חט”ז ע’ 212 ואילך.
[5] פסקי תשובות סי’ תקסו אות ו.
[6] ראה משנה ברורה סי’ רצט ס”ק טז.
[7] ראה שוע”ר סי’ רחצ ס”ב; סי’ תרכד ס”ד.
[8] רמ”א יו”ד סו”ס שעו; ש”ך שם ס”ק יד; נטעי גבריאל – אבילות ח”א פנ”ו.
[9] הלכות ומנהגי חב”ד ע’ 54. בספר חסידים סי’ רנ (מוה”ק) מוכיח מפיוט זה אופן חלוקת י”ג המדות. אבל לפי האריז”ל הרי החלוקה היא כפי שמופיע בסדר תשליך. פיוט זה נאמר: ב’שני תנינא’; ביום שלפני ערב יו”כ (ועל שמו נקרא היום “י”ג מדות”); בנעילה. הצד השווה שבהם: סיום המשך של בקשת סליחה. במחזור ארטסקרול כאן מובא שינוי מנהגים אם לומר י”ג מדות בכל פעם. להעיר מהגהות מיימוניות סוף סדר התפלה של הרמב”ם שהיו מרבים לומר י”ג מדות. בנוסח דידן: בערבית ג”פ. שחרית ומוסף, כלום. לבד מכשמוציאים הס”ת מארוה”ק. במנחה פ”א. בנעילה: ג’ וה’.
[10] יו”ד סי’ שסח ס”ב. ולגבי קברי נכרים לא מצאתי אם אסורים בהנאה. וא”כ יש כמה צדדים להקל.
[11] לדעת המגן אברהם ר”ס תרל, כשרות הסוכה ע”י מחיצות של לבוד היינו דוקא בד’ דפנות. בהלכות מאו”ח סימן תרל שבסו”ס פסקי דינים, והעתקתי בס’ נתיבים בהלכה ומנהג, ס”ה, מקיל בדיעבד דלא כהמג”א.