Sewing on Rosh Chodesh in Case of Need?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including the bracha on papaya, sewing on Rosh Chodesh in case of need, wrapping tefillin over an indecent tattoo, and kiddush on a shot glass.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. In last week’s Sedra (18:23) there are two notes on some words. Explain:
2. Which brocho is said over Papaya fruit?[1]
3. Is a Blackberry bush viewed as a tree re. felling a fruit tree?[2]
4. On Motzei Shabbos the Chazen recited the full Kaddish right after Shmoine Esrei.  Does he repeat that Kaddish before Oleinu?[3]
5. Regarding the custom for women not to sew on Rosh Chodesh: My daughter is traveling the evening after Rosh Chodesh. May I sew two stitches in her dress?[4]
6. Shimon asks Reuven to lend him $100. Reuven gives Shimon his credit card, and Shimon draws $100. Because it is a cash withdrawal via credit card, there is a charge for the advance. May Shimon reimburse Reuven for the charge on the card?[5]
7. I was out doing mivtza Tefillin and I put on Tefillin with a gentleman who has an indecent picture tattooed on his palm. May I wrap the Tefillin straps over the picture?[6]
8. In many non-Chabad Chassidishe Shuls, Kiddush during the daytime is made over a shot glass of alcohol. May I be yoitze from their Kiddush?[7]
9. During the Three Weeks, we refrain from saying the brocho שהחיינו. What if I have a new fruit that won’t last until after the Three Weeks – may I eat it on Shabbos?[8]
10. Feedback on HaMapil: Some communities don’t say it.[9]
11. Feedback on hot water from urn in non-Jewish hotel:[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] שערי הברכה פכ”ג בערך ‘פאפיה’. וראה סדר ברכת הנהנין פ”ו ה”ז.
[2]  בס’ שמירת הגוף והנפש סי’ רנ סי”ב הביא מכמה אחרונים שאיסור הקציצה חל גם על אילן שפירותיו מתולעים.
[3]  ראה פסקי תשובות סי’ רצה אות ב בסופה; שם סי’ קלב הע’ 18.
[4] בשו”ע או”ח סי’ תיז ס”א כתוב שהוא מנהג טוב להימנע ממקצת מלאכה. המנהג להימנע מלתפור. יש לדמות לחול המועד, ולתקן ע”י מעשה הדיוט – ראה חוה”מ כהל’ פ”ח ספ”ב.
[5] ראה ס’ תורת רבית פ”ה ס”ג-ד.
[6] דיון בזה בשו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ יא; ילקוט יוסף סי’ כז ס”ט.
[7] ראה קצות השלחן סי’ פט הערה ה. המקילים בזה סומכים על הט”ז ר”ס רי. והמג”א סי’ קצ סק”ד. וכדבריו כ’ אדה”ז סבה”נ רפ”ח.
[8] ראה קיצור שו”ע סי’ קכב ס”ב. בשו”ע או”ח סי’ תקנא סי”ז התיר הרמ”א בפרי שלא יימצא אחר כך. במג”א הביא דעת האריז”ל שלא להקל אפילו בשבת. ועדיין יש להסתפק אם חומרת האריז”ל [ומנהג חב”ד דכוותי’] נאמרה גם כשלא ימצא הפרי אחר כך. ולמעשה, היום שיש מקררים, כמעט שלא שייך שלא יתקיים עד אחר כך. ולאידך, בגלל יבוא וקירור, אין כל כך שכיח פרי שלא היה ניתן להשיג ועתה הוא בעונה.
[9] ראה ס’ מנהג ישראל תורה ח”א ר”ס רלט.
[10] הקשו עלי, כי אם יקח כוס מים חמין, אם ירתיח הגוי עוד מים חמין, יהי’ זה בשביל שאר המתארחים, ע”כ. אכן לענ”ד בכל מצב שגזרו “שמא ירבה”, היינו לאחר המעשה, ומ”מ חששו שבהזדמנות הבאה יבשל הנכרי עוד בשביל הישראלים.