Serving Milchigs for the Purim Seuda?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including meat for Purim meal, adding water to an urn right before Shabbos, washed hands with ring on, and leining by a boy under Bar Mitzvah.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Need we have meat for our Purim meal?[1]
2. Does a Kohen under Bar Mitzva join the adults for Birchas Kohanim?[2]
3. Is there Torah guidance re. putting a pet to sleep due to its frail condition?[3]
4. May I put cold water in an electric urn just before Shabbos?[4]
5. A Kohen shouldn’t marry a woman whose mother is Jewish but her father isn’t. If they did get married they don’t have to separate. Does the ‘defect’ carry over to the next generation, i.e. may a Kohen marry their daughter?[5]
6. In the Chabad Siddur, there are several instances where an alternative version [נ״א] is brought, e.g. לא תסור or אל תסיר in Maariv. Why are those versions quoted?[6]
7. In the Shiroh, is the word Tzolalu or Tzolelu?[7]
8. A woman washed her hands for Netilas Yodayim and realized afterward that she hadn’t removed her wedding ring. Does she need to wash again? With a brocho?[8]
9. A Bar Mitzvah boy has prepared – in error – part of a parsha that is the week before he turns thirteen. Is there room to allow to read from the Torah before he turns thirteen?[9]
10. Over several years, when the 10^th of Shevat was on a Friday, the Rebbe זי”ע delivered a Maamor between Kabolas Shabbos and keGavno. Any insight?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בס’ נטעי גבריאל – פורים פע”א הביא מקורות לאכול בשר בהמה דוקא. ועכ”פ נוהגים לאכול קרעפכען בסעודת פורים.
[2] ראה שוע”ר סי’ קכח סמ”ט.
[3] ראה ס’ מעשי ה’ (מהר”א אשכנזי) מעשה בראשית ס”פ יב.  
[4] בס’ מגדל דוד (ריביאט, בישול, הע’ 183) מביא משו”ת אגרות משה (או”ח ח”ד סי’ עד:כג) לאסור. ומביא שם שיש מקילים בזה קצת. וע”ע פסקי תשובות סי’ רנג אות כב.
[5] ראה שו”ע אה”ע סי’ ד ס”ה שהולד כשר לקהל אבל פגום לכהונה. בחלקת מחוקק פירש שאם בת נשואי-תערובת נישאה לכהן, לא תצא, אבל הוולד הוא ספק חלל, ע”כ. וא”כ גם הנכדה אסורה לכהן.
[6] י”ל דהוי כמו קרי\כתיב, שבמחשבה יש לכוין שני הפירושים.
[7] שבא-נע לא מתקבלת באותיות הגרוניות – אחה”ע, ובהן תתחלף השבא-נע בחטף. בשאר אותיות אין צורך לחטף. כאשר יימצא, היינו להורות על שבא-נע, לא נח.  בימי הקדמונים היו מבטאים שבא-נע בצורות שונות, כמו פתח, סגול וכו’. ולכן יש ספרים שניקדו השבא-נע בצורת חטף. הוכחה לכך: באותיות אחה”ע, אותיות וכל”ב שלפניהן מקבלות ניקוד דומה להחטף. משא”כ בחטפין שבשאר אותיות, אין אותיות בוכ”ל שלפניהן מקבלות ניקוד האות החטופה. 
[8] ראה פסקי תשובות סי’ קסא:י שעתה רוב נשים אינן מורידות טבעותיהן ללוש עיסה. אכן יש לחשוש לטומאת מים ראשונים, כדין תחבושת. ושם כתב לשפוך רביעית. אכן בסדור חשש אדה”ז לדעת ר’ יוסי, שגם רביעית מקבל טומאה. אכן בדיעבד יש להכשיר.
[9] ראה שוע”ר סי’ רפב ס”ה-ז; פסקי תשובות סי’ קלה סוף אות כב.
[10] ראה אורחות מנחם ע’ לד. י”ל שזה בכדי שהקדיש שלאחר מזמור שיר ליוה”ש – ששייך לבעל דיום ו’ (סהמ”נ ע’ 79) – יהא סמוך ליום ששי כמה דאפשר.