Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including boxes of seforim on the floor, Boruch Sheptorani without the bar mitzvah bochur, wrong section pointed to for aliya, and how to calculate 7 days for kiddush levana.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. For Kiddush Levono, we wait until Day 7. Does that go according to local time or according to the time in Yerusholayim?[1]
2. My son is travelling to Yeshiva immediately after his Bar Mitzvah, with no Krias haTorah in between.When should I say the brocho ברוך שפטרני?[2]
3. At Krias haTorah for Mincha on Shabbos, the Bal Korei showed the passage כי תצא in last week’s Sedra – on the previous column. Need the brocho be repeated?[3]
4. May boxes of Seforim be placed on the floor?[4]
5. The prayer said at the opening of the Oron Kodesh on Yom tov:[5]
6. Feedback on the Onkelos of ורגלך לא בצקה, meaning shoes:[6]
7. Feedback on ובצל כנפיך נחסה ונתלונן:[7]
8. Feedback on blowing Shofar at night:[8]
9. Feedback on omitting Tachanun after sunset: What was done when the Rebbe זי”ע davened Mincha late, after spending hours at the Ohel?[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  ראה בזה ס’ ישראל והזמנים (הרפנס) ח”א סי’ לו.
[2] ראה פסקי תשובות סי’ רכה אות ז.
[3]  בשו”ע או”ח סי’ קמ ס”ג הובאו ב’ דיעות. שערי אפרים (שער ד סי”ז) מצריך לברך שנית בעמוד אחר; משנ”ב (סק”ט) מקיל.
[4]  איסור הנחת ספר על הקרקע מבואר ברמ”א יו”ד סי’ רפס סק”ד. שם ב’ דינים: ספסל, קרקע. בדעת קדושים (שם סק”ד) מתיר לישב על הספסל אם הספרים מוגבהים טפח. “ואולי גם על גבי קרקע קיל בכך לצורך גדול”. הכוונה במוגבה טפח בתוך כלי, כמ”ש ב’מקדש מעט’.
[5] מופיע בס’ שערי ציון, פראג תכ”ב. מוזכר בפע”ח. מהמשכילים שרצו לייחס הבקשה “ויתקיים בנו” לש”צ בעת מאסרו, ותחלה היתה הנוסח “ויתקיים בו”. לפי ההיסטורי’, פרסומו של ש”צ הי’ בשנת תכ”ה ומאסרו הי’ בשנת תכ”ו. וא”כ הדברים בדויים.  
[6] תרגום אונקלוס לעקב ח, ד: “ורגלך לא בצקה” הוא כפי הענין ולא כפי המילים – “ומסנך לא יחיפו”. ראה מדרש לקח טוב עה”פ (“ורגלך לא בצקה. זה המנעל. מלמד שהיו נישאים על גבי עננים. כלומר: לא בא לרגלך צוקה להתיחף… ד״א ורגלך לא בצקה. מפני שלא נתיחפה….”, וראה פירוש הרא”ם שם), ומדרש אגדה (בובר) עה”פ (“מלמד שהשמלה וגם המנעלים שברגליהם כמו שהיו גדלים גם הם היו גדלים עמהם”.) והשווה לכי תבוא כט, ד: “ונעלך לא בלתה מעל רגלך”. [וצע”ק לדברי רש”י בפ’ עקב: “לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף”, איך לתווך עם פסוק דלהלן, וראה גו”א, רא”ם, שפ”ח, ועוד[. רמ”מ שי’ גרינבוים.
[7]  י”ל דבא לאפוקי משמעות ש”בצל כנפיך נחסה ונתלונן” כתוב בתורה.
[8] כתוב בערוך השולחן (סי’ תקפא סעי’ יב) “ובלילה לא יתקעו בכל חדש אלול, אפילו להתלמד; דאין לעשות התעוררות בלילה, והתקיעות מעוררים המדות העליונות” (וראה שו”ת אג”מ ח”ד סי’ כא), וכעי”ז בספר מועד לכל חי להר’ חיים פלאג’י (סי’ י, סעי’ נא), וש”נ. בנט”ג מובא שיש שהיו תוקעין במוצאי שבת. וי”ל שעיקר המנהג הוא לפי רוב ימי השבוע. גם י”ל דמוצ”ש שאני.
[9] בספר הליכות מנחם ע’ שלב מסופר שאמרו תחנון.