Is Attending a Stadium Baseball Game ‘Chukos Hagoyim’?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including attending a professional baseball game, using beans for a hunt, errors on a matzeiva, and allowing a non-Jew to attend a Torah class.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Further feedback on the use of Goral to decide a course of action:[1]
2. At Havdolo last Motzei Shabbos I gave the cup of wine to my child, to drink. She, however, sipped only a little bit, much less than her cheek-full. Was I Yoitze?[2]
3. An oven was used for meat and I now wish to bake vegetables. May those veggies be served with fish? Is there any benefit to cool down the oven in between?[3]
4. Does attending a national baseball game fall into the category of ובחוקותיהם לא תלכו?[4]
5. On Shabbos morning, the tenth man arrived at 11:30. By then we had finished Shacharis. One of the other men says that he must leave by 11:40. Do we begin Krias haTorah or do we daven Musaf?[5]
6. Is it permitted to use beans for entertainment?[6]
7. My mother’s name appears on her gravestone incorrectly. Do I have a duty to correct it?[7]
8. I attend a Torah-class via Zoom at which there is a regular participant who isn’t Jewish, but whose spouse is a Jew. The Rabbi is aware of this person’s non-Jewish status, but I’m very uncomfortable about this. Am I overly sensitive?[8]
9. I usually take kalei tzom before a fast. Am I allowed to take it this coming Shabbos?[9]
10. May I wash some clothing for use on Shabbos?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  בשו”ע יו”ד סי’ קעט ס”א כתוב שאסור לשאול בגורל. בשו”ת האלף לך שלמה או”ח סי’ סב מתיר לצורך החלטה עתה, והאיסור הוא חקר העתידות. בשיחת ש”פ במדבר תשמ”ט שולל עשיית גורל ע”י ספר לצורך ענייני חול. בהשמטה מציע להחליט ע”פ מה שרואה דרך החלון. וצ”ב מאי שנא מנחש אליעזר עבד אברהם שהחמיר בו הרמ”א (יו”ד שם ס”ד). ונראה לחלק דהתם מיירי שהציב סימן מסויים תחלה, ואילו בשיחה מציע להחליט לפי הדבר הראשון שיראה.

^[2] בשוע”ר סי’ קצ ס”ד הובאו ב’ דעות בכוס של ברכה: א) העיקר הוא השתי’, והיא לעיכובא בשיעור מלא לוגמיו; ב) העיקר הוא הברכה, וגם בשתי’ מועטה די שלא תהא הברכה כלבטלה. [הרקע: נזיר אם יוכל לזמן: לדעה הא’ יזמן וזולתו יברך וישתה הכוס; לדעה הב’ אם הוא אינו יכול על היין אינו נחשב מברך על הכוס].

^[3] ראה ס’ פסקים ותשובות יו”ד סי’ קטז ס”ח: אע”פ ש’ריחא לאו מילתא הוא’, אבל בזה”ז איכא למיחש לזיעה, כי אין האש בתוך התנור שיוכל לשרוף הזיעה. לכן יש להקל רק כשהבשר יבש ומכוסה, ע”כ. צינון התנור בינתיים – איני מבין הפתרון בזה.  

^[4] ראה אגרות משה יו”ד ד:יא; נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 160 ואילך.

[5] אשי ישראל (יב:טו) הביא משו”ת מנחת יצחק (ז:ו) שהכריע שתפלה בצבור עדיפה מקריאת התורה.

אין להתחיל תפלה בצבור כשיודע שתוך כדי התפלה יתמעט הצבור מעשרה (פסקי תשובות סי’ נה:ז). 

 [6] ראה או”ח סי’ קעא; מג”א בראש הסימן; שוע”ר סי’ קס סט”ו; משנ”ב וביה”ל בסי’ קעא מתיר בדבר שהוא דרך העולם. בבן איש חי שנה א פ’ בחקותי סט”ז מתריע נגד השימוש בפירות להצגת פרחים וכיו”ב.

[7]  ראה ספורי חסידים – מועדים, ל”ג בעומר.

[8]  ראה פסקים ותשובות יו”ד סי’ רמו סו”ס כט; שו”ת שבט הקהתי ח”ד סי’ שכד.

[9]  ראה פסקי תשובות [מהדורת תשע”ה] סי’ שכח סס”ג שהתיר.

[10] ראה מגן אברהם סי’ תקנא ס”ק יד; משנה ברורה שם סקל”ב.