Carrying a Phone on Shabbos for Safety?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including carrying a phone on Shabbos for safety, what to do with the lulav and esrog, ger paying for previous obligations, and why soldiers today don’t write a get before going to battle.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Why, of all species, did HaShem create first the male, and then separated a part and formed the female thereof? [1]
2. In many communities, especially Sefardi but also in Ashkenazi communities in EY, a chapter of Tehilim is said after Maariv, before Oleinu. Why don’t we do so?[2]
3. I live in a large city in Europe, and the local police have advised me to always carry a phone when walking in the street. Is there a heter to do so on Shabbos?[3]
4. May one recite words of Torah and Tefilah in the presence of a mobile toilet chair (commode)? [4]
5. I have seen Chassidim of yesteryear who when putting on their Tallis, would first cover their face from the front, say the brocho, and then swing the Tallis around to their back, followed by wrapping their head and body as we do. Why is this not done nowadays?[5]
6. The soldiers of King Dovid, before going to battle, would write a Get.[6] Why is this not followed nowadays?
7. What should I do with my Lulav and Esrog? [7]
8. Why are eggs pareve, not “fleishik”?[8]
9. Is a Ger culpable for crimes committed before he or she converted? [9]
10. Prayer composed by the Previous Rebbe during WWII:

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

1. [1] ראה רבינו בחיי פ”ב סוף פסוק יח. עד”ז באלשיך שם כב.  
2. [2] רמב”ם ספ”ז מהל’ תפלה כותב “להתחנן” אחר ערבית. טור סו”ס רלז הביא נפילת אפים בסוף ערבית. אבל אנו נמנעים מלומר תחנון בלילה – ראה שוע”ר סי’ קלא ס”ד.
3. אגב: משם מבואר שלא לומר תחנון גם בבין השמשות – דלא כטעות העולם לומר שלפי אדה”ז מותר.
4. [3] בשו”ת אגרות משה או”ח ח”ד סי’ פא מתיר לחברי ‘הצלה’, מדין תכשיט!
5. [4] ראה לשון השו”ע או”ח סי’ פג ס”ה; שוע”ר שם ס”ה; משנ”ב שם ס”ק יג. ושם מביא מדרך החיים כו:כו.
6. [5] הבדל בזה בין שוע”ר סי’ ח לסדור. וראה ‘היום יום’ ה’ אלול.
7. [6] שבת נו א.
8. [7] שו”ע סי’ תרסד ס”ח. שוע”ר סי’ תמה סי”ב.
9. [8] ראה ערך ביצה באנציקלופדי’ תלמודית (כרך ג ע’ קלג) שי”א לפי שבשר עוף בחלב איסורו רק מדרבנן, או לפי שכל אחד בעצמו מותר.
10. [9] דיון בזה בסנהדרין עא ב וביבמות מח ב. וע”ע אנציקלופדי’ תלמודית ערך גר (כרך ו ע’ רעד ואילך), לדמות לתשובה, שאינה מועלת למי שנתחייב בדיני אדם.