Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including tzitizis on a scarf, burying shaimos in biodegradable sacks, untying knots for the chupah, and adding to a Rebbe’s name when adding for a shidduch.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. The Tzitzis on one corner of my Tallis-Koton are literally hanging on a thread. Are they still kosher? If yes: how can I reinforce the ‘bridge’ that holds the Tzitzis in place?[1]
2. Apparently, there’s no concern that a scarf should need Tzitzis. Otherwise we would be rounding one of the corners. Why is there no concern?[2]
3. Half way thru haMichya after eating some mezonos, I remembered that I had also eaten grapes, so I included Al haPeiros Al at the end of the brocho. Was I Yoitze?[3]
4. The large Succah at the side of ‘770’ is divided by the bridge connecting ‘770’ to the Rebbe’s library in the next house. One who said a brocho לישב בסוכה in the front Succah, and wishes to continue eating in the rear Succah, does he repeat the brocho?[4]
5. When burying Shaimos, may we use biodegradable sacks? Actually, the local legislation forbids burying plastic! [5]
6. What can I do with a disused Oron Kodesh?[6]
7. What is the reason for the untying of knots for a Chosson before going to the Chupah?[7]
8. When adding a name because of a shidduch where the son-in-law and father-in-law – or the daughter-in-law and mother-in-law – share the same name, is there a preference to do so thirty days before the Shidduch is announced?[8]
9. As a rule, when naming a child, we don’t combine Rebbe [or Rebbetzin] names with other names. What if there’s a need to add a name for a shidduch (as above)? [9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ראה שוע”ר סימן טו סעיפים י’ וט”ז.
[2] ראה שוע”ר סי’ י סעיף כא; ביאור הלכה שם ד”ה סודר; פסקי תשובות שם אות יא.
[3] בס’ שגיאות מי יבין ( ) הביא בזה ב’ דיעות.
[4] בשוע”ר סי’ תרלט סי”ד נפסק שהעובר מסוכה לסוכה צריך לברך שנית – ואפילו בענין שאין צריך לברך שנית על האוכל. אכן שם נתלה הדבר על דין הפסק בברכת הנהנין שבאו”ח סי’ קעח. אך שם נפסק שברואה מקומו הראשון, אין שינוי מקום הווה הפסק. ואע”פ שכאן יש בסוכה הב’ מצוה אחרת, הרי כתב הבית מאיר (או”ח) דמה לי חפץ זה או זה, חיוב מצוה אחת היא, ע”ש. ותינח אם הפסיק ביניהם, אז נפסק המשך הברכה.
וכשהוריד מזוזה וקבע אחרת במקומה, י”א שלא לברך – משום סברת הבית מאיר. ואינו מוכרח, כי יש כאן היסח מהברכה בתחלת קביעת הראשון, משא”כ בסוכה לסוכה. וראה מאמרי בקובץ העו”ב הבא (א’רסא).
[5] ראה שו”ע או”ח סי’ קנד ס”ה; פסקי תשובות אות י.
[6] ראה ביאור הלכה סי’ קנד ד”ה תשמישי קדושה; פסקי תשובות שם אות ח.
[7] ראה שלחן העזר (ח”ב) סימן ז ס”ד הערה ב.
[8] ראה שלחן מנחם ח”ו ע’ קלג ואילך.
[9] ראה ‘כפר חב”ד’ גליון ?, מענה כ”ק אדמו”ר זי”ע לריל”ג ע”ה.