Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including mistaken tzedaka, buying holiday candles, lighting menorah early with a lot of oil, and concealing a tattoo with a tattoo.
The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:
[1] ראה רמ”א יו”ד סי’ רנח ס”ב; צדקה ומשפט פ”ד ס”ז.
[2] ראה קובץ מנהגי חב”ד – בענייני הריון, לידה, ברית, פדיון הבן ולידת בת, ע’ 13; מדרש תילים מזמור כ.
[3] בס’ ילקוט יוסף לסי’ שיח (סנ”ז) מתיר לספרדי ליהנות ממעשה אשכנזי שחימם מאכל לח שנצטנן, אך לא לגמרי, אע”פ שלדעת השו”ע זה אסור. והוא משום ס”ס: אולי הלכה כהרמב”ם שאין בישול אחר בישול בדבר לח, ואולי ההלכה כרמ”א להקל בלא נצטנן לגמרי, ע”כ. וא”כ י”ל גם איפכא, בספרדי שחימם תבשיל עם מיעוט רוטב, להתיר לאשכנזי לאוכלו, משום ס”ס: אולי הלכתא כהרמב”ם, ואולי יש להתיר למיזיל בתר רוב המאכל.
הגר”מ אליהו (דרכי הלכה על קצש”ע סי’ פ הע’ ד) אוסר הנחת פשטידא קרה על הפלטה (שנראה כמבשל), כ”א מול המדורה.
[4] ראה ס’ טבילת כלים פ”א הע’ טז שכל ששימושו עם הקרקע אין צריך טבילה.
[5] בשו”ת שבט הלוי (ח”ב סי’ נז) מתיר הדבר, כי אין הקדש לע”ז (אף שכתוב מפורש על החבילה שהוא מיועד לחג הנוצרים). ואילו בשו”ת חלקת יעקב (ח”ג סי’ ל) כתב שאין זה הידור מצוה, ואפילו לצורך השמש שאינו מצוה. ואולי באינו מפורש יודה גם הוא.
[6] בשו”ע או”ח (סי’ תערב ס”א) מתיר להדליק מפלג המנחה ולמעלה “ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק”. ב’אור ישראל’ (יח) מאריך הרב חיים אבערלאנדער נ”י אודות הנוסע מארה”ב לאירופא בחנוכה, אם ידליק אחר פלג המנחה טרם נסיעתו לנמל-תעופה או שידליק ע”י שליח. אך לא נחית למצב שיוצא מבית מארחו, ואז – בהגיע עיקר הזמן, בשקיעת החמה – אין זה ביתו.
[7] ברמ”א אה”ע סי’ סב ס”ו נפסק שמתחילין מיד לאחר ז’ ברכות שבירך בראשונה.
[8] ראה שו”ע יו”ד סי’ קנא ס”י; ש”ך שם ס”ק יז; דרכי תשובה שם אות כז.
[9] ראה נשמת אברהם יו”ד סי’ קפ א:3 בדבר איפור קבוע לאשה שחסרו לה גבות עיניים או למי שיש לו צלקת על עורו, שלמסקנת הגר”ע יוסף ז”ל יש להתיר בנידון, כי הרי”ף והרא”ש פסקו כר”ש (מכות כא ) שרק בשם ע”ז חייב, ואף להרמב”ם שפסק כת”ק, י”א דהיינו רק כשעושה הקעקוע לשם ע”ז, וזה לא שייך בנדו”ד, ואדרבה. גם אין כאן כתב, ודמיא לטשטוש צלקת שהתיר הגר”ע.
אגב: שם דן על כתיבה עראית על בשר האדם. ולהעיר מדין הסגרת נגע צרעת, שי”א דהיינו ע”י דיו (רא”ש, בטור הארוך, ויקרא יג, ה); עובדא של אדה”ז עם אחיו בבירור שיעור גריס (שו”ת שארית יהודה יו”ד סי’ יג).
[10] ציטוט מקונטרס ‘שופר לאור החסידות’, לב לייבמן, אלול תשפ”ג. ואילו בס’ ‘המזכיר’ ח”א ע’ 158 – הסדר להיפך!
Discussion
We appreciate your feedback. If you have any additional information to contribute to this article, it will be added below.