Why are we particular not to cut the beard at all?

The Torah warns against “destroying” (hashchasa) and “shaving” (giluach) the five parts of a man’s beard, and doing so involves upwards of ten Torah prohibitions.^[1]

Chazal teach that one is only liable malkus for the hashchasa prohibition if one uses a razor (ta’ar), which fulfills both criteria of “destroying” and “shaving.” For tweezers aren’t commonly used for “shaving,” and scissors don’t “destroy” the hairs.^[2] The views on the shortness of the hair qualifying as “destruction” range from being too short to be nicked by a nail to being too short to bend over to its root.^[3]

The Beis Yosef, based on his understanding of the Rambam, rules that cutting the beard with scissors isn’t only exempt from punishment, but is permitted vis-à-vis hashchasa, even relatively close to the skin, “similar to a razor” (k’ein ta’ar).^[4] However, the Chinuch and others understand the Rambam to hold that although one is exempt from malkus, it is still forbidden as hashchasa (either mide’oraisa or miderabanan). Moreover, says the Tzemach Tzedek, had the Beis Yosef seen what those rishonim write, he would have prohibited it.^[5]

Moreover, many poskim understand that the “destruction” of a razor is determined by the result, and one would be liable for malkus with whatever shaving instrument produces a smooth surface on the skin. According to this view, electric shavers that achieve a clean cut are identical to a razor. For these and other reasons, the vast majority of poskim prohibit the use of electric shavers.^[6]

In addition to the prohibition of destroying the beard, many rishonim and early acharonim, including the Tzemach Tzedek, hold that a man who removes his facial hair transgresses the Torah prohibition of lo yilbashi, beautifying himself like a woman (as found regarding removing body hair). This prohibition would apply to removing the beard hair in any way, and poskim note that it would apply even amongst a society where men commonly shave.^[7] Additional Torah prohibitions apply as well, including following the ways of the goyim.^[8]

Trimming the beard even slightly is halachically forbidden according to the Chabad Rebbeim,^[9] and those who belong to their community are halachically bound by their psak.^[10] Those from other communities should be guided to follow the criteria of a legitimate halachic view.^[11]

The Zohar strongly condemns removing the beard, teaching that the “thirteen locks” of the beard correspond to Hashem’s Yud Gimmel Midos Harachamim, and act as channels for Hashem’s blessings.^[12]

---

^[1] ויקרא י”ט כ”ז. שם כ”א ה. וראה רש”י מכות כ ע”א. מנחת חינוך מצוה רנא. נדחי ישראל לבעל הח”ח פכ”ו סק”ה.

^[2] מכות כ ע”א.

^[3] ראה המשנה וגמ’ נדה נב ע”ב. שו”ת חת”ס או”ח סי’ קנ”ד.

^[4] ראה רמב”ם הל’ ע”ז פי”ב ה”ז (“פטור”). ב”י יו”ד סי’ קפ”א וכ”פ בשו”ע שם ס”י. וראה הגהת הרמ”א שם ע”פ התה”ד.

^[5] ראה ספר החינוך מצוה רנב. שו”ת מנחת אלעזר ח”ב סי’ מ”ח. ויתירה מזו בשו”ת חת”ס חיו״ד סי׳ קלט-קמ הבין בשיטת הגליון תוספות ריש מס’ שבועות (הובא בתה״ד סי׳ רצה) והמפרש בנזיר מ ע”ב שדין מספריים כעין תער כדין תער ממש ושכן היא שיטת הרמ״א. ובשו”ת צ”צ יו”ד סי’ צג אות ו’ שהב”י לא ראה תשובת הרשב”א ח”א סי’ ק”ו ואילו שמיעא לי’ הוה הדר בי’.

^[6] ראה בית הלל יו”ד סי’ קפ”א. שו”ת נוב”י מהדו”ת יו”ד סי’ פ”א. שו”ת חת”ס או”ח סי’ קנ”ד. לקוטי הלכות (חפץ חיים) למכות פ”ג ובקונטרסו תפארת אדם ע’ 28. שבט הלוי ח”ד סי’ צו. קובץ תשובות (אלישיב) ח”א סי’ לב. וראה תשובות והנהגות ח”ה סי’ רסד ושו”ת מנחת שלמה ח”ב סי’ צז אות ו שיש עכ”פ ספק בדבר. מנגד י”א בשם הגר”מ פיינשטיין שתלוי בהכלי (שלחן הלוי ע’ 126-127), אך לא נמצא בכתביו (וי”א בשמו מפני שרצה שיגדלו זקנם – מגד גבעות עולם ח”א ע’ 96). ולהעיר מאג”ק חכ”ב ע’ תצב.

^[7] ראה שו”ת צ”צ יו”ד סי’ צג. חי’ על הש”ס, מכות קס ע”א. פסקי דינים יו”ד סי’ קפא-קפב. ובאג”ק חכ”ב ע’ תצ (“לדעת אדמו”ר הצמח צדק וכו”כ פוסקים לפניו וגם לאחריו, הוא איסור ברור מן התורה”). וראה הנסמן בס’ הדרת פנים זקן ח”ב פ”ג בארוכה, וראה שם הע’ 24 ובפ”ד הע’ 4 ובמילואים ע’ תתיז ואילך.

^[8] ראה לדוגמא מנחת חינוך מצוה רנא סק”א. וראה אג”ק אדמו”ר מוהרש”ב ח”ב ע’ תתקכז (“שהוכיחו ובררו הרבה גאונים קדמאי ובתראי שעוברים בזה על כמה לאווין”).

^[9] ראה אג”ק אדמו”ר מוהרש”ב ח”ב ע’ תתקכז. תשובת אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע, נדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. סיון-תמוז ה’תשמ”ג ע’ רסג ואילך. אג”ק ח”א ע’ ג ואילך וח”כ ע’ קפב.

^[10] אג”ק ח”ח ע’ פז-פח.

^[11] ראה אג”ק מוהריי”צ ח”ו ע’ רפה.

^[12] ראה זהר ח”ג קל ע”ב ואילך. ברכי יוסף יו”ד סי’ קפא. אג”ק חכ”ב ע’ קסו ובכ”מ.