Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including switching tefilin before Aleinu, food on the table before kiddush, taking a Fast-Aid tablet on Shabbos, and if you realize during Shmone Esrei that you’re facing the wrong way.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. In the 1^st brocho before Shema each morning, we quote from Tehillim that HaShem creates the “large luminaries”. Ostensibly, that creation was only short-term?[1]
2. Some Poskim advise us to keep wearing our Tefilin until after Oleinu. Would that also be fulfilled if I switch Rashi Tefilin to RTs sometime before Oleinu?[2] 
3. In addition to the Challos being covered, is there an issue re. other foods being exposed on the Shabbos table before Kiddush?[3]
4. On the Shabbos that is Erev Tisha b’Av, may I take a Fast-Aid tablet – to ease my fast on the following day?[4]
5. Whilst reciting Shmoine Esrei I realized that I’m facing the wrong direction. What should I do now?[5]
6. Some men come to our Chabad House wearing shorts. May we give them an Aliya?[6]
7. Is carrying permitted within a city park that is totally enclosed by a fence?[7]
8. Frum publications write G-d rather spell out in full. Does that rule apply to books too or only to newspaper articles – since they typically end up in trash?[8]
9. Feedback re. Head-Tefilin being exactly centered; Gasos or Dakos:[9]
10. Feedback re. Wine-Pops or Grape-Juice-Pops: a) Commercial ones are just chemicals; b) What about the after-brocho?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  ס’ מאמר ציון (ירושלים תשע”ז). האב”ע ורד”ק פירשו פסוק זה כהקדמה למפורט בהמשך: את השמש לממשלת ביום, את הירח וכוכבים לממשלות בלילה. ויש מפרשים שפסוק זה קאי על אור רוחני. פירוש זה יוקשה למאי דקפדינן לא לומר “אור חדש על ציון תאיר”, מכיון שהברכה קאי על האורות של עכשיו. ולפי דבריהם, גם “לעושה אורים גדולים” לא קאי על המאורות שעליהם עיקר ברכה זו.
[2]  המנהג מובא ברמ”א או”ח סי’ כה סי”ג בשם ספר המוסר (מהר’ יהודה כאלאץ, ד”ר קושטא רצ”ז). וראה אות חיים ושלום סי’ כה סק”ח; ‘היום יום’ י”ט מנ”א. הערת הר”ר שבתי שי’ פרידמן (צפת עיה”ק): וה”ה למי שמוריד התפילין לפני סוף התפלה לעשיית צרכיו, שיכול להניח אז ר”ת.
[3]  ראה שוע”ר סי’ רעא סי”ז. וובפסקי תשובות (שם הע’ 184) שאין נוהגין ליזהר בזה בשאר מאכלות.
הערת הר”ר שבתי שי’ פרידמן (צפת עיה”ק): זה שייך בעיקר, כיון שבקידוש זה מזכירים את השבת בתוך הקידוש. וכ”כ במרדכי פרק ערבי פסחים (דף ק ע”ב) וכן-כתב בתוס’ רבינו פרץ, שם (דיבור-המתחיל “תניא נמי”). וכך פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק מז הערה קכה).
[4] פסקי תשובות סי’ שכח אות סג.
[5] דינו מבואר בשוע”ר סי’ צד ס”ג.
[6] דן בזה בפסקי תשובות סי’ צא אות ג.
[7] ראה פסקי תשובות סי’ שנח אות ב:ב שאין לו דין קרפף.
[8] באגרות קודש ח”ט ע’ סב ברור שמחמיר גם בספר שלם. וע”ע שדי חמד ח”ב ע’ 576; שו”ת אחיעזר ח”ג סי’ לב; שלחן מנחם ח”ה ע’ ריז.
[9]  יש לעיין בזה, כי לשון אדה”ז בסדור (הל’ תפילין): “אלא משהו דהיינו החריץ…”.
[10] מפורסם הדבר שאלכוהול הנקרש גם משכר.