Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Feedback re. not having to separate Challoh from pastries that are in separate plastic bags, despite their being placed all together in one large basket: The Rebbe זי”ע separated Challah from Shmura Matzo that was in several boxes:[1]
2. I made cookies with nine cups of flour mixed with oil and egg. Need I separate Challoh with a brocho?[2]
3. Someone gave me a necklace with an image of Pisces. May I wear it? [3]
4. A man living alone lights candles each Friday. If he accidentally forgot to light one on Friday, is he now bound to light an extra candle henceforth?[4]  
5. May one buy a gift for one’s spouse for their wedding anniversary, when the recipient is within the year mourning after the passing of a parent?[5]
6. The front halves of my Talleisim-Ketanim tend to get very soiled, and even laundering doesn’t leave them clean. Would I be allowed to cut the garments at shoulder level and then join the two back halves into one Talis-Koton?[6]
7. On Shabbos, a mouse got caught in a trap in my bedroom. May I remove it?[7]
8. I have a vacuum robot that cleans my floor every night. May I leave it do so on Friday night too?[8]  

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  יש להבחין בין דין צירוף מיעוטים לשיעור לבין דין הפרשה “מן המוקף”. שמן הדין בחלת חו”ל א”צ מן המוקף. ומ”מ י”ל דהיינו כשהיו בתחלה עיסה אחת. אבל כשהיו בתחלה עיסות נפרדות, הרי בכדי להפריש  מהא’ על הב’ צריך היקף. אך י”א שלענין זה אין הנייר מפסיק (ראה נט”ג – פסח ח”ב פל”ד:ט). 
[2] ראה יו”ד סי’ שכט ס”ט-י, ועפ”ז מסיק בקצש”ע (סי’ לה ס”ז) שיש לערב מז’ מיני משקין, דאז מפריש חלה בברכה. אכן לפ”ד שו”ת צמח צדק יו”ד סי’ רלו, בלאו הכי אין לחייב חלה בעעיסה מתוקה.
[3] בש”ך יו”ד סי’ קמא סק”ל כתב שאיסור עשיית צורת המזלות היינו דוקא כשעושה צורת כולם יחד.
[4] בס’ נרות שבת כהלכה (ע’ כו) מידידי הרה”ג ר”ג אוברלנדר נ”י מחייב בזה גם גבר, וסברתו בזה היא כי עיקר מצות ההדלקה מוטלת על הבעל, והאשה המדליקה עושה כן בשליחות הבעל, ע”כ. ולענ”ד י”ל שהנשים נהגו מנהג זה לפי שמצות נש”ק ניתנה לידן לפי שהיא כבתה נרו של עולם (ירושלמי שבת פ”ב ה”ו ובכ”מ), ועל חוסר-זהירות בנר אמרו חז”ל דברים מפחידים ר”ל (משנה שם). לכן ראו לתקן החסר ע”י תוספת אורה מאז ואילך. אבל בגבר, מאי שנא משאר מצוה שחיסר?
[5] בס’ נטעי גבריאל – אבלות ח”ב פי”ד סי”ג מתיר: א) דהוי פריעת חוב; ב) לכבוד יו”ט, הרי אין אבלות ביו”ט.
[6]  מבואר בשוע”ר (סי’ טו ס”ז) שזה מותר, כל שבכל חלק יש שיעור ט”ק. י”א ששיעור ט”ק הוא באורך ג’ רביעי אמה (קצש”ע סי’ ט ס”א. ומקורו בס’ דרך חכמה, הובא בשו”ת פרי הארץ (פירירה) ח”א סוס”א. אלא שבפסקי תשובות (סי’ טז:א) הביא דהיינו בכל צד!  ועכ”פ בברייתא (מנחות מא א) מוכח דאמה על אמה לחוד אין בו שיעור בגד. ותמיהני על שו”ת פרי הארץ שם שהוכיח ממנו שיעור אמה על אמה. ומה שאדה”ז בסדורו מתיר אע”א לקטן, אולי היינו לפי שהקטן מתכסה בו רוב גופו – בדוחק! וילע”ע.
[7]  אם מאוס עליו, דינו כגרף של רעי (פסקי תשובות סי’ שטז הע’ 72).
[8]  רמב”ם רפ”ג מהל’ שבת (שיעור יום ה’) מתיר “להתחיל מלאכה בערב שבת”, ומסיים להתיר ההנאה במה “שנעשה מאיליו” בשבת. ודיוקי דרישא וסיפא סתרי אהדדי לכאורה. למעשה נהגו להתיר בשעון-שבת רק לאורה וחימום וכו’, לא למלאכות בעלמא. הבדל בין מכירה אוטומטית (vending machine) לבין אתר הפתוח בשבת, היכא דשייך איסור שכר-שבת (פס”ת ר”ס רנב).