Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including opening juice cartons on Shabbos, dropping a committed buyer for a higher bid, the point of chazoras hashatz, and a rare edition of the Alter Rebbe’s Sidur (Vilna 5673).

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Why do we say Hodu before Boruch sheOmar, unlike Nusach Ashkenaz?[1]
2. I’m behind the minyan, saying Pesukei deZimra, and the Chazan and the congregation are saying the 13 Midos. Do I join in?[2] 
3. Cartons of fruit juice usually have a seal that gets torn open when twisting the cap to open. May these be opened on Shabbos?[3]
4. I put up a property for sale and I have a buyer – whose purchase is contingent upon the sale of his current dwelling. Meanwhile, another buyer has offered a much higher price. Is it immoral to drop the first buyer?[4]
5. In Tehillim 76:3 should the word סוכו have one Vov or two?[5]
6. What is the purpose of the Chazan’s repetition of the Shmoine Esrei?[6]
7. Why does the brocho Shehakol not include the word בורא, as in most brochos that are said over food?[7]
8. A rare edition of the Alter Rebbe’s Sidur (Vilna 5673; 1913).

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  בשער הכולל פ”ה ופי”ט תלה הדבר באם הם תקנת אנשי כנסת הגדולה. בזח”ב דף קלז ע”ב יש שני גירסאות, והוא סבור שהאריז”ל הגיה “חברייא”. אבל בס’ דרך אמת הובאה הגהת האריז”ל שצ”ל “אנשי כנסת הגדולה”. ומה שאין אומרים אותם אחר ‘ברוך שאמר’ הוא לסיבה אחרת. לגבי ‘הודו’, בשוע”ר סי’ נא ס”א מבואר דאינה אלא מנהג מקומות. אבל במאמרי אדה”ז (תקס”ג ח”א ע’ קכד) מייחסו לאנשי כנסת הגדולה. ואולי נקט בשו”ע כהגירסא שהוא מן “חברייא”, ובמאמר נקט כהגהת האריז”ל.
על יסוד השער הכולל – שמה שלא תיקנו אנשי כנסת הגדולה אין לומר אותו בפסוקי דזמרה – יש להקשות מ’נשמת’, שי”א שחיברו שמעון בן שטח וי”א שהוא מזולתו. אבל לית מאן דאמר שהוא מתקנת אנכה”ג.    אמירת הודו בכל יום מוזכרת במסכת סופרים ס”פ יז.
[2]  תהלה לדוד סי’ סו אות, הובא בס’ הפסק בתפלה פ”ב סכ”ד.
[3]  ראה שוע”ר סי’ שיד ס”א שלא יכוין לעשות לה פתח נאה. ולכאורה כן נעשה בכל אלה. לבד מכאשר מרוקן הכל תיכף לכד, שי”ל שאינו זקוק לפתח נאה.
[4] עיקר ענין מחוסר אמנה – בשוע”ר ריש הל’ מכירה. ברמ”א חו”מ סו”ס רד דן שייך מחוסר אמנה גם בתרי תרעי. [ובנדו”ד אני מסופק אי נחשב כתרי תרעי, או שהשני מוכן לשלם יותר מן השער]. אך נלענ”ד שכל שהראשון אינו מוכן לקנות תיכף [כי הוא מחכה עד שימכור ביתו לזולתו], הוי כלא נגמר ביניהם – וראה פתחי חושן – קנינים פ”א ס”ב.
פן נוסף לדיון זה: עני המהפך בחררה. ויש להסתפק אם זה שייך בלוקח נכרי. ובאחרונים אם איסור זה שייך גם למוכר או רק ללוקח השני. ואכ”מ, מה גם כי יש לדין זה כמה פתחי היתר.
[5] התהלים הנפוץ בחב”ד הוא צילום מהדורת פיראשזניקאוו, ווילנא. ונדפס בארה”ב ע”י חברת ‘היברו פאבלישינג’. וראה דברינו בס’ נתיבים בהלכה ומנהג סי’ מז – אודות השינויים ב’יהי רצון’ של ליל הושענא רבא; שם סימן סב – על פירוט ל”ו מזמורי תהלים בתפלה לחולה ר”ל, ע”ש הע’ 2. וע”ע הקדמת הגהות חשק שלמה למסכת סוכה, שראה בפסוק זה מקור לכתוב ‘סוכה’ מלא וא”ו.
[6] סידור של”ה בסוף תפלת לחש.
[7] אבודרהם בשם ר’ אשר מלוניל, מבעלי התוספות.